ETF.co.il- תעודות סל- ניוזלטר מספר 15

האם ישרוד מגזר האינטרנט את המיתון ?

בשנת 2001 חווה מגזר האינטרנט משבר עמוק, בעקבות תמחור יתר משולל הגיון של חברות במגזר, בהן תלו משקיעים תקוות לתשואות מהירות וגבוהות. תקוות אלו נגוזו בתקופה קצרה שמחקה כמעט כל חברה שהיתה חסרה מודל פיננסי סביר. כיום, 7 שנים אחרי, היזמים והמשקיעים תמימים פחות. תעשיית האינטרנט הצליחה להתאושש וחלק מן החברות מצליחות להציג רווחים נאים ולצמוח. מודלים חדשניים של פרסום ממוקד ושל קניות מקוונות (e-commerce) הוכיחו את עצמם פיננסית. ההתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות שעוברות על האינטרנט בשנים האחרונות מעידות כי מהפיכה

מנפיקת תעודות סל חדשה בישראל- פאי מדדים תעודות סל

שוק תעודות הסל צמח בשנים הארונות ותפס נפח משמעותי מהמסחר היומי בבורסה. עד לאחרונה היו בישראל 7 מנפיקות תעודות סל אשר הפכו כולן לשחקניות מוכרות בתחום -אינדקס תעודות סל, הדס תעודות סל, מבט תעודות סל, פריזמה תעודות סל, קסם תעודות סל, פסגות תעודות סל (קודם תאלי תעודות סל) ותכלית תעודות

כיצד נוצרה אינפלציה במחירי הסחורות החקלאיות ? והאם אפשר להרוויח מזה ?

מחירים של סחורות, כמו גם מחירים של מניות או מדדים, עולים ויורדים כתוצאה ממגוון גדול של משתנים. ניסיונות להרוויח מספקולציה בטווח הקצר אינם יעילים בדרך-כלל. לפיכך, אין ליחס משמעות רבה להתבטאויות של שרי ממשלה או מנכ"לי רשתות-מזון הטוענים כי הם מסוגלים לחזות את עיתוי סיום משבר המזון הנוכחי או כי

מחקר חדש חושף: משקיעים במוצרים מדדיים מקבלים החלטות השקעה באופן לא-ראציונלי

חוקרים בכירים מאוניברסיטת הרווארד ומאוניברסיטת ייל חושפים במחקר חדש: משקיעים מקבלים החלטות לא-רציונאליות בבואם לבחור בין מוצרים על אותו המדד בדיוק (S&P 500). הניסוי פורסם בחודש מרץ 2008. תיאור הניסוי (קישור למחקר): 730 נבדקים התבקשו להקצות 10,000$ בין 4 אלטרנטיבות השקעה, כולן עוקבות את מדד S&P 500 באופן פאסיבי. למרות שההחלטה הראציונלית

על גלובליזציה, רכבות והקשר בין קרונות הרכבת

תיאוריית הקטר (Locomotive Theory) – לפיה כלכלת ארה"ב היא הקטר הגורר את שאר כלכלות העולם – הוטלה בספק בשנים האחרונות, כאשר נראה היה שכלכלות אירופה, אמריקה הלטינית והמזרח הרחוק שעטו קדימה והותירו את ארה"ב הרחק מאחור. התיאוריה המחליפה – תיאוריית פירוק חיבורי הקרונות (Decoupling) – זוכה אף היא לביקורת בימים

זום על Lyxor – הענקית מאירופה

הטייה מקומית היא תופעה רווחת בשוקי ההון בעולם. גם המשקיע הישראלי נוטה להשקיע את רוב כספו במוצרים מדדיים כחול-לבן (תעודות-סל), ובדרך-כלל במדדים מקומיים (ת"א 25, ת"א 100). הסיבה להטייה זו היא בדרך-כלל מערכת השיווק המקומית הפונה אליו, וכן הגבלות המופעלות עליו (מיסוי שונה, עלויות קניה ומכירה שונות, סיכון מטבע זר