תעשיית מוצרי המדדים האמריקאית ממשיכה לחדש. מאז 2007 החלו להיסחר ETF-ים אקטיביים (המנוהלים באופן אנושי בדומה לקרנות-נאמנות), ETF-ים הכוללים סלים של אלפי מניות מסביב לעולם, ETF-ים בעלי תאריך יעד רחוק, ETF-ים המבוססים על ניתוח טכני ועוד. מדובר במשפחות מוצרים המבוססות על מדדים חכמים ויצירתיים, שמטרתם לענות על צרכי המשקיעים ולנסות להכות את המדדים ה"מסורתיים": S&P 500 ומדד הדאו ג'ונס.

בסוף מאי הונפק זן אמריקאי חדש של מוצרי ETF על ידי חברת PowerShares, המנפיקה גם את QQQQ המפורסם, העוקב את 100 חברות הטכנולוגיה הגדולות. מדובר ב-3 ETF-ים, הכוללים בתוכם ETF-ים אחרים של המנפיקה. המוצרים החדשים טומנים בחובם חידוש מרעיש לעולם ההשקעות: יכולת המשקיע להשתמש בהם כחלופה מלאה למנהל ההשקעות שלו. PowerShares אינה הראשונה וכנראה שגם איננה האחרונה: בבורסה של טורונטו הונפקו לפני שנה שני מוצרים דומים על ידי Claymore.

בשנים האחרונות סופגים מנהלי ההשקעות – המוכרים למשקיעים הבוחרים שלא לנהל את כספם עצמאית – ביקורות נוקבות המתייחסות למידת יעילותם בבחירת מניות בודדות, לדמי-ניהול הגבוהים אותם הם גובים, לרמת התחלופה הגבוהה של ניירות-ערך בתיקיהם ולסכום המינימום הגבוה שהם דורשים להפקיד מכל משקיע חדש. בעקבות הביקורות, מתרחש בקרב מנהלי השקעות רבים תהליך של שינוי הגדרת התפקיד שלהם. בעוד שבעבר נתנו ללקוח שירות של Stock Picking (בחירת מניות שלדעתם יכו את המדדים המרכזיים), עתה תפקידם הוא להקצות באופן אופטימלי את כספו של המשקיע בין מגוון רחב של מוצרים המתאים ליחס התשואה/ סיכון אליו המשקיע מעוניין להיחשף (המונח המקצועי המשקף תפקיד זה הוא Asset Allocation).

PowerShares Autonomic Growth NFA Global Asset Portfolio – PTO

PowerShares Autonomic Balanced Growth NFA Global Asset Portfolio – PAO

PowerShares Autonomic Balanced NFA Global Asset Portfolio – PCA

כל אחד משלושת המוצרים החדשים משקף אסטרטגיית הקצאת נכסים שונה, המבטיחה אופטימיזציה קבועה של רמת התשואה לפרופיל סיכון מסוים. לדוגמה, PTO מתאימה למשקיע המוכן להיחשף לרמת הסיכון הגבוהה ביותר, ולכן 90% מהנכסים המרכיבים אותה הם מנייתיים, ורק 10% מושקעים בנכסים המבטיחים תשואה קבועה  (כגון אגרות-חוב). לעומתו, PCA הוא ETF הכולל רק 60% מניות, ולכן מתאים למשקיעים המעוניינים להיחשף לסיכון נמוך יותר. הביזור הרחב והבינלאומי המושג עקב העובדה שהמוצרים מבוססים בעצמם על ETF-ים מדדיים, מאפשר שמירה על רמת סיכון (הנמדדת באמצעות סטיית תקן) קבועה, ואופטימיזציה של התשואה המתקבלת מחשיפה לרמת הסיכון הזו. מדי רבעון מתבצע חישוב מחדש ואיזון של מרכיביהם.

יתרון נוסף המגולם במוצרים החדשניים הוא דמי הניהול הנמוכים יחסית אותם הם מציעים, לעומת דמי-הניהול הנגבים על ידי מנהלי השקעות: 0.25% בלבד (אם כי יש לזכור כי מתשואתם מנוכות עלויות הניהול של ה- ETF-ים המרכיבים אותם).

מהם החסרונות האפשריים של המוצרים ?

1. אחת השאלות המרכזיות על פיהן יבחנו המוצרים החדשים היא האם אכן עלותם המצטברת תהיה נמוכה בסופו של דבר מעלות הניהול של מנהל השקעות. האיזון מחדש המתבצע מדי רבעון עשוי לפגוע בתשואתם.
2. שאלה נוספת היא מדוע מתבצע איזון מחדש של מרכיביהם בתדירות גבוהה כל כך. מאוד יתכן כי איזון התיק מדי שנה מספיק בהחלט.
3. בניגוד למוצרים האמריקאיים והישראליים הכוללים תאריך יעד ומשנים את רמת הסיכון בתיק בהתאם לו (המכונים גם מוצרי Life-cycle), רמת הסיכון של שלושת המוצרים החדשים אינה משתנה. משקיעים הרואים בהם תחליף לניהול מקצועי של תיק ההשקעות שלהם עשויים להתעלם מהעובדה הזו ולשכוח להחליפם בבוא העת להוריד את רמת הסיכון הנדרשת.
4. המוצרים הללו מוטים לטובת המנפיקה: כל ה-ETF-ים הכלולים בהם שייכים ל- PowerShares, ולכן יש סכנה שהמנפיקה תשתמש בהם למטרה שיווקית.

האם נזכה לראות מוצרים כאלו גם בישראל ? לא ברור האם דווקא מכיוונן של מנפיקות תעודות-הסל הישראליות. תעודות-סל אינן מחזיקות בדרך-כלל במוצרים עליהם מבוסס המדד אותו הן עוקבות. עם זאת, הפופולריות של מוצרי ה- 80/20 ודומיהם מעידה על כך שציבור המשקיעים הישראלי מגלה התעניינות רבה במוצרים הכוללים תמהיל של ניירות-ערך ברמות סיכון שונות. קרנות-נאמנות רבות בישראל מיישמות אסטרטגיות דומות של הקצאת נכסים, אך דמי-הניהול ועלויות הקנייה והמכירה הופכות אותן ליקרות מאוד בהשוואה למוצרים האמריקאיים. בנוסף, הן אינן מציעות את כל מגוון היתרונות של תעודות-סל וה-ETF-ים.

את המוצרים החדשים ניתן לקנות בישראל דרך כל יועץ השקעות, כמו כל נייר-ערך אחר הנסחר בארה"ב.

ביום חמישי התקדמה תעשיית מוצרי המדדים האמריקאית שלב נוסף, על-ידי הנפקת ETN העוקב מדד המיישם אסטרטגיית השקעה שהיתה עד כה נחלתן של קרנות-גידור ומספר מצומצם של קרנות-נאמנות: אסטרטגיית 130/30. המוצר החדש נסחר תחת הסימול JFT, והוא הונפק על ידי Chase JPMorgan ו- First Trust, תחת המותג החדש KeyNotes. שמו המלא הוא First Trust Enhanced 130/30 Index. ETN הוא בעל מבנה הדומה למבנה של תעודת-סל ישראלית, ובניגוד ל- ETF אינו מחויב להחזיק במניות הכלולות בו כנכס בסיס, וכן הוא חשוף לסכנת חדלות-פירעון. דמי הניהול אותם הוא גובה יהיו 0.95%.

להלן מספר שאלות ותשובות שיסייעו בהבנת המוצר החדש, ומוצרים אחרים שיונפקו בהמשך.

מהי אסטרטגיית גידור ?

זוהי אסטרטגיית השקעות שמטרתה לפצות על הפסדים אפשריים בהשקעה מסויימת באמצעות גידור ההשקעה בשיטה מסויימת. בדרך-כלל, השיטה כוללת מכירה בחסר של מניות. חשוב לשים לב שלא תמיד מדובר בגידור סיכונים, וקרנות רבות (גם קרנות גידור וגם קרנות נאמנות) אף מגדילות את רמת הסיכון בתיק באמצעות האסטרטגיה.

אסטרטגיית הגידור 130/30 עליה מבוסס המוצר החדש היא אסטרטגיית גידור מסוג לונג/שורט. קיימים עוד סוגים רבים של אסטרטגיות גידור, אך זו אחת מאסטרטגיות הגידור הפופולריות ביותר.

מהי מכירה בחסר (שורט) ?

המונח מכירה בחסר מתייחס למכירת נכס אשר לא נמצא ברשותנו, ולכן לאחר המכירה אנו נמצאים בחסר אותו נצטרך להשלים במועד מאוחר יותר. למעשה, במכירת מניות בחסר, אנו לווים ממישהו (לרוב מהברוקר שלנו) מניה מסוימת, מוכרים אותה במחירה הנוכחי בשוק ומקווים שבמועד מאוחר יותר, כאשר נצטרך להחזיר לברוקר את המניה, היא תהיה שווה פחות. במצב זה הרווח שלנו יהיה ההפרש בין מחיר המכירה של המנייה ובין מחיר הקנייה שלה חזרה בניקוי עמלות ומיסים.

מהי אסטרטגיית לונג/שורט ?

באסטרטגיית הגידור הזו משתמשות בדרך כלל קרנות-גידור. היא כוללת קנייה בלונג של מניות הצפויות לעלות, וגידור ההשקעה באמצעות מכירה בחסר (שורט) של מניות הצפויות לרדת. סף הכניסה הנדרש ממשקיעים המעוניינים להשקיע בקרנות גידור המיישמות את האסטרטגייה היה עד כה גבוה מאוד. מוצרים חדשים שיונפקו החל מעתה – כגון JFT – יאפשרו לכל משקיע ליישם אותה.

מהי אסטרטגיית 130/30 ?

זוהי אסטרטגיית לונג/שורט בה הקרן בעלת פוזיציית לונג (ממונפת) של 130% במניות הצפויות לעלות (על ידי מנהלי הקרן), ובעלת פוזיציית שורט של 30% במניות הצפויות לרדת. מיישמי האסטרטגיה בוחרים באילו מניות/ סקטורים תרוכז כל פוזיציה. למשל, פוזיציית הלונג עשויה להיות בחברות נדל"ן ופוזיציית השורט בחברות פיננסים.

איך אפשר ליישם אסטרטגייה כזו באמצעות מדד ?

כמו במדדים "חכמים" רבים אחרים (עליהם מבוססים ETF-ים ו-ETN-ים), נקבעות המניות הכלולות במדד מדי רבעון באמצעות מערכת חוקים ממוחשבת (אלגוריתם) מערכת החוקים ידועה מראש ומפורטת בתשקיף.

אילו מניות כלולות במדד אותו עוקב המוצר החדש ?

אלו מניות של חברות אמריקאיות גדולות, הנבחרות על בסיס משתנים פונדמנטליים, עליהם הרחבנו בבית הספר של האתר: מכפיל רווח, מכפיל הון וכדומה.

משקיעים ישראליים יכולים להשקיע ב- ETN החדש JFT (הנסחר בבורסת AMEX) כמו בכל מניה רגילה הנסחרת בחו"ל.

מזל טוב ! לעולם המדדים הצטרף היום תינוק חדש, שנולד עם צירי לידה קשים: YYY, ה- ETF האקטיבי הראשון בעולם. זו בשורה טובה להורים ממשפחת ה- ETF, שהם בעצם בני 28 השנה (ה- ETF הראשון בעולם, TIPS 35,  הומצא בקנדה בבורסת טורונטו בשנת 1990). זו בשורה רעה למשפחת קרנות-הנאמנות, שיאלצו להאבק עתה עם יריב חזק מהם. עתה, כשגם היתרון האחרון נלקח מהם, יאלצו לעבוד קשה מאוד כדי להצדיק דמי ניהול גבוהים.

למי שהפסיד את הכתבה מ- 12 במרץ, תזכורת זריזה:
בעקבות לחצים של מספר שנים על ידי מנפיקות ה- ETF בארה"ב נכנע ה- SEC ללחץ ואישר שינוי במנגנון הפעולה של ETF-ים, המאפשר הנפקת מוצרים אקטיביים לחלוטין ויחד עם זאת שקופים לחלוטין. למוצרים החדשים יהיה המרכיב היחיד שלא היה קיים עד כה בעולם ה- ETF: אפשרות ניהול על ידי מנהלים בשר ודם.
Bear Stearns זכתה בכבוד עם ה- YYY שלה, אשר יכלול מגוון רחב של ניירות-ערך חסרי סיכון (אג"ח ממשלתי, מוניציפאלי וקונצרני, פקדונות בנקאיים ועוד) ומטרתו להשיג תשואה עודפת על פני אג"ח אמריקאי לטווח קצר. שמו המלא הוא Bear Stearns Current Yield Fund. ב- 13 במרץ הודיעה החברה על קשיי נזילות רציניים מאוד ובעקבותיהם ירד ערך השוק של החברה בעשרות אחוזים וההנפקה בוטלה עד הודעה חדשה. כרגע עומדים בעלי המניות של החברה בפני החלטה האם למכור את החברה ל- J. P. Morgan Chase. החברה החליטה היום כי למרות הכל תממש החברה את הבטחתה ותנפיק את ה- ETF האקטיבי הראשון. כמובן שהמשקיעים לא ינהרו בהמוניהם, אבל כפי שההסטוריה הוכיחה בעולם המדדים, אפקט הראשוניות משמעותי מאוד (ראו מקרה QQQQ ו- SPY).

איך שומרים גם על שקיפות וגם מצליחים לשנות את הרכב התיק מדי יום ולעקוב במדויק את הסל ? באמצעות פרסום המדד בסופו של כל יום, ולא במהלכו.
הבאה בתור שתנפיק ETF אקטיבי היא PowerShares. בניגוד ל- YYY, היא תנפיק מוצר מנייתי על מניות בלו-צ'יפ (סיקרנו את הנושא בתחילת השבוע וגם בעבר).

אנחנו ב- ETF.co.il כמובן נמשיך לעדכן אותכם בהתפתחויות.

מכיוון שאנחנו נשאלים באימייל את אותן השאלות כמעט מדי יום, החלטנו לעשות מעשה ולענות בהרחבה על השאלות.

1. "קניתי תעודת-סל ממונפת (=אגרסיבית) פי 2. המדד עלה/ירד ב – 2%, והיא לא עלתה/ירדה ב- 4% כפי שציפיתי. למה ?"
2. "קניתי תעודת-סל על מדד S&P 500. המדד עלה ב- 2%. מדוע התעודה עלתה רק בחצי אחוז ?"
3. "קניתי תעודת-סל ממונפת (=אגרסיבית) פי 2 בשורט (=בחסר) לפני שנה. המדד ירד ב-10%. הייתי אמור להרוויח 20%. הרווחתי 5% בלבד. מה קרה ?"

השאלות הללו נשאלות במגוון גירסאות, אבל התשובה היא אותה תשובה. זוהי תשובה מורכבת למדי אבל כל משקיע של תעודות-סל חייב לדעת אותה.

מוכנים ? היכון – רוץ !

1. מחיר מדד – מחיר תעודת-סל מבוסס בראש ובראשונה על מחיר המדד אותו היא עוקבת. המדד הוא שקלול כזה או אחר של סל ניירות-ערך.
2. דמי ניהול – דמי הניהול השנתיים של התעודה מנוכים באופן שוטף ממחירה.
3. דיבידנד – המדד אותו עוקבת תעודת-הסל מורכב ממניות שחלקן מחלקות דיבידנדים, בעיתוי לא קבוע במהלך השנה. בתשקיף של כל תעודת-סל (ובדרך כלל גם בפרסום שלה באותיות קטנות) כתוב מה עושה המנפיקה עם תשואת הדיבידנד. היא יכולה להשקיע אותה מחדש במדד ואז שווי הקרן של המשקיע עולה. היא יכולה להחזיר את הדיבידנדים למשקיע. היא יכולה לשמור אותם לעצמה.
4. רמת סחירות – זה מתייחס גם לסחירות נכסי הבסיס של המדד עליו מתבססת תעודת-סל, וגם לסחירות של תעודת-הסל עצמה. כשנייר-ערך סחיר מאוד קיים הבדל (Spread) קטן בין מחיר הקניה שלו ומחיר המכירה שלו. כאשר נייר-ערך לא סחיר מספיק (כלומר אין מספיק כוחות של ביקוש והיצע) עשוי להיווצר הבדל גדול, הגורם לפער בין השער שלו למחיר בו ניתן לקנות אותו.
5. מינוף – משקיעים רבים אינם מבינים מדוע תעודת-סל אינה עוקבת בדיוק פי 2 או פי 3 את התנהגות המדד ביום מסוים או בתקופה מסוימת. יש לכך בדרך כלל שתי סיבות:
   א. כי הקרן השתנתה יום קודם.
   דוגמה: מדד התחלתי 100. ביום הראשון המדד ירד ב – 10%, למחרת המדד עלה ב – 10%.
   אם יש לי תעודת סל רגילה על המדד, מחיר המדד כעת 99, וסה"כ הפסדתי 1% על הקרן.
   אם יש לי תעודת סל ממונפת פי 2 בחסר (שורט), מחיר התעודה יהיה ביום הראשון 120 (עלה ב – 20% בתגובה). למחרת מחיר התעודה הפך להיות 96 (ירד ב – 20% בתגובה מהמחיר החדש), וסה"כ הפסדתי על הקרן 4%.
   כלומר, בניגוד לטעות הרווחת לפיה אני אמור להפסיד פי 2 מהקרן בלבד, הרי שמינוף בשוק תנודתי מאוד יגרום להפסד של פי 4.
   ב. שעות מסחר שונות של המדד (ראה בהמשך).
   ג. הבדלים בין מחיר המדד למחיר תעודת-סל בשלב הנעילה (ראה בהמשך) שיתוקנו למחרת.

6. שער מטבע-חוץ – אם המדד עליו נסחרת תעודת-סל הוא זר, אז התנודתיות בשער המטבע משפיעה אף היא על מחיר תעודת-הסל. למשל, תעודת-סל על מדד S&P 500 נסחרת אמנם בארץ בשקלים, אבל קונה את המדד בדולרים. אם שער הדולר יורד במהלך יום המסחר, אז ההפסד בדולרים מתבטא במחיר תעודת-הסל.
7. ביקוש והיצע ספקולטיביים – מחיר של תעודת-סל על מדדים מושפע גם מביקוש והיצע של ספקולנטים, אשר מהמרים על התנהגות המדד עליו מבוססת התעודה ביום למחרת.
8. שעות מסחר שונות – שעות המסחר בישראל אינם שעות-המסחר בבורסות אחרות. המסחר בבורסות ארה"ב, למשל, מתחיל בסוף יום המסחר בת"א, ונגמר בערך ב – 23:00. כלומר, תעודות-סל על מדדים אמריקאיים (כמו S&P 500) יסחרו על בסיס מידע ישן, או מידע חלקי לגבי העתיד (למשל, על פי הערכות המתבססות על מחירי חוזים עתידיים על המדד או על פי חדשות שעשויות להשפיע על המדד).
9. הבדל בין שער נעילה לשער המדד – שער הנעילה של תעודת-סל נקבע לפני נעילת הבורסה. המדד אחריו עוקבת תעודת-סל עשוי עוד להשתנות בזמן שיחלוף בין נעילת המסחר בתעודה סגירת המסחר בבורסה.
10. מחיר קניה/מכירה – קיימים הבדלים תוך-יומיים בין שערי תעודות-סל המוצגים בעיתון לבין המחירים בהם ניתן לקנות או למכור אותן. ההבדלים נובעים משיקולים של עושה-שוק התעודה או משינויים בביקוש ובהיצע לתעודה. אם, למשל, נגיד בנק ישראל מוריד את הריבית במשק במהלך יום המסחר, מיד יעלה הביקוש לתעודות-סל על מדדי מניות, כמו מדד ת"א 25.

כתבה זו פורסמה בעיתון "גלובס" ב-12 במרץ 2008

עד שנת 1996 השיגה אסטרטגיית כלבי הדאו תשואות עודפות לעומת מדד הדאו-ג'ונס, של כ – 3-5 אחוזים בממוצע בשנה. מאז שנת 1996 לא הצליחה האסטרטגיה לעבוד באופן עקבי שנה אחרי שנה, ובמספר שנים איכזבו הכלבים והתשואות היו נמוכות מתשואות הדאו-ג'ונס. המיתון שנוצר בארה"ב מביא משקיעים רבים לבחון את האסטרטגיה מחדש: האם כלבי הדאו יזקפו ראש בשנות המיתון ויפתיעו מחדש ?
מדד הדאו ג'ונס נחשב למדד היוקרתי ביותר אליו שואפת כל חברת-ענק להשתייך. הוא מורכב מ-30 מניות הבלו- צ'יפ הנחשבות לגדולות בארה"ב, ונבחרות על ידי עורכי הוול-סטריט-ג'ורנל. מניות בלו-צ'יפ הן מניות של חברות גדולות ורווחיות, אשר מסוגלות לחלק דיבידנדים באופן סדיר, גם בשנות מיתון ברווחיהן. המונח לקוח מעולם ההימורים, בו ז'יטונים כחולים הם היקרים יותר. אלו הן המניות בהן מתמקדים משקיעי הערך, והן מאופיינות במכפיל רווח נמוך ומכפיל הון נמוך.
למרות שכוכבו דעך מאז המהפכה הטכנולוגית, משקיעים מכל העולם עדיין משתמשים בדאו ג'ונס כאינדיקטור למצב השוק והכלכלה האמריקאית. 30 החברות הכלולות בו מייצגות 20% מערך כלל החברות הנסחרות בבורסות בארצות הברית. הוא מחושב באמצעות ממוצע משוקלל של מחירי 30 המניות הכלולות בו.

בשנת 1991 פרסם הכלכלן Michael O'Higgins את אסטרטגיית Dogs of the Dow, שמטרתה להכות את תשואת מדד הדאו-ג'ונס.
אלו הן עקרונותיה:
יש לקנות בתחילת השנה את 10 מניות הדאו ג'ונס (במשקל 10% כל אחת) שהדיבידנד שהן חילקו השנה, המחולק במחיר השוק שלהן (תשואת דיבידנד) הוא הגבוה ביותר מבין 30 מניות הדאו. אלו הם "כלבי הדאו" – המניות החבוטות ביותר, אשר זכו השנה ל"חיי כלב". בסוף כל שנה יש לאזן את התיק כך שיחזרו להיות במשקל 10% כל אחת, ולעדכן את הרכב התיק באמצעות פעולות קניה ומכירה של מניות שנכנסו או יצאו ממנו. מספר אנליסטים אף הקצינו את האסטרטגיה וטענו כי קניית 5 כלבים תכה את השוק אף יותר.

מה ההגיון העומד מאחורי אסטרטגיית ההשקעות הזו ?

מכיוון שחברות הבלו צ'יפ גדולות וחזקות, וממשיכות לחלק דיבידנד גם בשנים פחות רווחיות, הרי שניתן לאמוד באמצעות רמת הדיבידנד המחולק מה השווי הפנימי שלהן. מכיוון שמחיר השוק של כל חברה משתנה על פי השלב במחזור החיים שלה (צמיחה/ מיתון), הרי שיחס דיבידנד למחיר גבוה יותר מעיד על כך שהחברה מסיימת את שלב המיתון שלה ועוברת לשלב הצמיחה שלה: לכלבים החבוטים סיכוי להפוך לאצנים הראשונים במירוץ. המשקיעים שבחרו בהם בשנים הפחות טובות שלהם בתמחור-חסר יהנו מתשואות-יתר על מדד הדאו-ג'ונס בשנים הבאות. האסטרטגיה מיועדת עבור משקיעים לטווח ארוך, המשקיעים מדי שנה את הדיבידנד שהרוויחו בשנה הקודמת מחדש. היתרונות המרכזיים שלה: היא פשוטה ליישום ומבטיחה תשואה שוטפת של דיבידנדים.

ביסוד האסטרטגיה עומדות שתי הנחות:

1. הנחת מחזור החיים של חברה: במחזור החיים של כל חברה קיימות תקופות של צמיחה ותקופות של מיתון לסירוגין. הסיבות לכך מגוונות: שינויים בהנהלה, הכנסת מוצרים חדשים לשוק ועוד.
2. ההנחה לפיה חברת בלו צ'יפ תחלק תמיד דיבידנד ללא קשר לרווחיותה, רק משום שהיא גדולה וחזקה.

מאז פירסומה, הוטחו נגד האסטרטגיה מספר ביקורות: ראשית, נטען שעצם פרסום האסטרטגיה בקרב המשקיעים פגע באפקטיביות שלה. המשקיעים נהרו לקנות את כלבי הדאו ופגעו בתמחור השוק הנמוך שלהם. שנית, נטען שעשר כלבים זה לא מספיק מבוזר ולכן מסוכן מדי. ביקורת שלישית עלתה כאשר האסטרטגיה לא היכתה את המדדים בשנות הצמיחה של ההיי-טק משנת 1996. המבקרים טענו כי האסטרטגיה לא רלבנטית עוד, בעידן ההיי-טק. חסידי האסטרטגיה עונים לביקורות אלו שאין להסיק מתשואות שנה זו או אחרת מסקנות גורפות: האסטרטגיה מוכיחה את עצמה בטווחי זמן ארוכים.

כיצד ניתן ליישם את האסטרטגיה ?

יישום האסטרטגיה בעבר היה יקר יחסית. המשקיע היה צריך לקנות ישירות את 10 כלבי הדאו-ג'ונס בבורסה, ולשאת בעלויות הקניה והמכירה הכרוכות בכך. בנוסף, היה צריך לשלם מס על כל דיבידנד שהתקבל במהלך השנה.
האסטרטגיה הזו מתאימה במיוחד לסוג ההשקעה אותו אנחנו מעודדים באתר ETF.co.il: השקעת אינדקס לטווחים ארוכים באמצעות מכשירים עוקבי מדד (כמו תעודות-סל ו-ETF-ים), המבטיחים יתרונות של שקיפות, נזילות, דמי ניהול נמוכים וכן יתרונות מיסוי.
כיום ניתן ליישם את האסטרטגיה באמצעות מכשיר אינדקס חדש וזול יחסית בשם ETN. במקום לקנות כל אחת מ- 10 המניות, קונים את כל הסל ונהנים מהיתרונות באחזקתו: דמי ניהול נמוכים, שקיפות מלאה, מיסוי נמוך יותר ועוד. אנחנו בעצם עושים אאוטסורסינג לניהול תיק מבוסס האסטרטגיה וזה עולה לנו הרבה יותר זול מאשר אם היינו מיישמים אותה בעצמנו.
ETN הוא שטר חוב עם תאריך תפוגה, העוקב מדדים, מטבעות, סחורות. הוא מונפק על ידי בנק וניתן לסחור בו כמו במניה או ETF. הוא הוכנס למסחר בארה"ב בשנת 2006, ומאז הונפקו עשרות ETN-ים. המבנה שלו דומה מאוד למבנה של תעודת-הסל הישראלית. בניגוד ל- ETF, המכשיר הוותיק יותר, לא נדרשת המנפיקה להחזיק בנכסי הבסיס של המדד, אלא רק להבטיח מעקב שלו.
בסוף שנת 2007 הונפק בנאסד"ק ETN בשםElements Dow Jones High Yield Select 10 Total Return Index (סימול: DOD) ע"י דויטשה בנק. מטרתו יישום אסטרטגיית Dogs of the Dow. הדיבידנדים מושקעים חזרה במדד. דמי הניהול 0.75%. החוקים: הרכב המדד מעודכן ומאוזן מדי דצמבר. גם אם אחת ממניותיו יורדת ממדד הדאו ג'ונס במהלך השנה, היא תוחלף רק בדצמבר של השנה הבאה.

הרכב עכשווי של מדד Dogs of the Dow

המיתון המסתמן בארה"ב צפוי לגרום למשקיעים רבים לבחון מחדש את האסטרטגיה. מדוע ? בשנות מיתון מחפשים המשקיעים מקלט בחברות בלו-צ'יפ. הן מבטיחות יציבות בשוק תנודתי ומבטיחות תשואת דיבידנד לאורך השנה. כלבי הדאו עשויים להנות מתשואות-יתר בשוק כזה, או לפחות למתן את הנפילות.

אלטרנטיבות לאסטרגיה

משקיעים אוהבים חברות שמחלקות דיבידנדים, גם אם הן אינן כלולות במדד הדאו ג'ונס. בעוד שהסטורית דיבידנד גילם חלק ניכר מתשואת המניה, הרי שכיום אין לחיבה הזו סיבות חד-משמעיות. חברות רבות במגזר הטכנולוגיה – כמו גוגל – אף מצהירות כי אין בכוונתן לשלם דיבידנד אי פעם. עם זאת, מרבית המשקיעים עדיין מקשרים בין רווחיות גבוהה לדיבידנד גבוה. הדיבידנד, מבחינתם, מהווה איתות אופטימי: הכל בשליטה. אנחנו ממשיכים להרוויח. סיבה נוספת היא שמבחינה חשבונאית קשה "לשחק" עם דיבידנד בדו"חות הכספיים של החברה: דיבידנד זה כסף מזומן שעובר מקופת החברה לידי המשקיעים.
מדדי דיבידנדים רחבים נמצאו מכים את מדדי הייחוס המרכזיים (S&P 500, דאו ג'ונס) בחלק מהשנים.
ETF-ים של מניות המחלקות דיבידנדים באופן עקבי פופולאריים מאוד בארה"ב ובאירופה (ספרנו 35 בארה"ב בלבד !), וגם המשקיע הישראלי זוכה לראות תעודות סל מסוג זה מונפקות בשנים האחרונות, כולל על מדד הדיבידנדים תל-דיב המקומי.
DVY הוא ה- ETF הוותיק ביותר בתחום הדיבידנדים. ה- ETFכולל 100 חברות אמריקאיות המובילות בתשואת הדיבידנד שלהן במשך 5 השנים האחרונות, ושתשואת הדיבידנד שלהן צמחה במשך השנים, והיתה חיובית. PEY ,PFM ,PHJ מבית PowerShares הם ETF-ים הכוללים חברות המובילות מבחינת תשואת הדיבידנד שלהן, אשר לאורך 10 שנים לפחות הציגו יחס דיבידנד למניה עולה. יש ביניהן הבדלים בכמות החברות ואופיין.SDY כולל 50 חברות שהעלו את תשואת הדיבידנד שלהן לאורך 25 שנים רצופות. PID הוא ETF אשר מתמקד בחברות בינלאומיות הנסחרות בבורסות בארה"ב ובעלות היסטוריית חלוקת דיבידנד עולה במשך 5 שנים רצופות. FGD מבית First Trust מבוסס על מדד עולמי של כ- 100 חברות עם היסטוריית חלוקת דיבידנד טובה.

בישראל המנפיקות קסם ופסגות סל הנפיקו מגוון תעודות סל על מדדי ארה"ב, אירופה, יפן, עולמי, סקנדינביה, אוסטרליה, קנדה, גרמניה, אסיה. לתעודות הסל הללו ETF-ים מקבילים בבורסות לונדון וארה"ב.

עדכון: בעקבות קשיי הנזילות בהם נתקלה Bear Stearns, לא יונפק ה- ETF האקטיבי הראשון בתאריך שנקבע

בסוף דצמבר דיווחנו על כך ששתי מנפיקות ETF אמריקאיות הגישו בקשות לאישור ETF-ים אקטיביים. מאז הוגשו בקשות רבות נוספות ולבסוף ה – SEC נכנע ללחץ ואישר שינוי במנגנון הפעולה של ETF-ים, המאפשר הנפקת מוצרים אקטיביים לחלוטין ויחד עם זאת שקופים לחלוטין. למוצרים החדשים יהיה המרכיב היחיד שלא היה קיים עד כה בעולם ה – ETF: אפשרות ניהול על ידי מנהלים בשר ודם.

המנפיקה שתזכה להיות הראשונה שתנפיק מוצר כזה היא Bear Stearns, שחקנית חדשה מאוד בעולם ה- ETF, אך וותיקה מאוד בעולם הפיננסים. הטיקר שהיא זכתה לקבל (YYY, או טריפל Y) אטרקטיבי מאוד ואמור לסמל למשקיעים התחלה של מהפכה, כמו שהצליח לעשות QQQQ על מדד הנאסד"ק בשעתו. זו אכן מהפכה: ETF-ים הם מוצרים שעקבו עד היום מדדים באופן פאסיבי. Bear Stearns היא אחת מחברות הפיננסים שנפגעו הכי קשה ממשבר הסאב-פריים, ונראה שהיא תולה ציפיות רבות במוצר החדש.

YYY יכלול מגוון רחב של ניירות-ערך חסרי סיכון (אג"ח ממשלתי, מוניציפאלי וקונצרני, פקדונות בנקאיים ועוד) ומטרתו להשיג תשואה עודפת על פני אג"ח אמריקאי לטווח קצר. שמו המלא הוא Bear Stearns Current Yield Fund, והוא יונפק ב – 18 למרץ בבורסת AMEX. דמי הניהול הנמוכים שלו – 0.28% – ישכנעו בוודאי המוני משקיעים סולידיים לזנוח את קרנות הנאמנות הסולידיות שלהם. אין ספק כי ברמת דמי ניהול כזו גם משקיעים מוסדיים מכל העולם יעדיפו להשאיר למקצועני Bear Stearns לנהל את כספם.

איך שומרים גם על שקיפות וגם מצליחים לשנות את הרכב התיק מדי יום ולעקוב במדויק את הסל ? באמצעות פרסום המדד בסופו של כל יום, ולא במהלכו. את המנגנון כבר הסברנו בכתבה הקודמת. ומה פה בישראל ? האם נראה יום אחד תעודות סל 100% אקטיביות ?

לפני 5 חודשים כתבנו על סדרת ה – ETF-ים האמריקאית TDAX Independence, ושאלנו מי תהיה המנפיקה הישראלית הראשונה שתציע מוצר דומה. עכשיו המנפיקה תכלית תעודות-סל יוצאת עם מוצר ישראלי מקביל. ההנפקה הייתה שקטה יחסית, כנראה בגלל העיתוי. כאתר אינטרנט שמעודד את התפתחות עולם השקעות המדדים אנחנו שמחים לראות התפתחויות כאלו בתחום. במקום מניות כנכסי בסיס (בגרסה האמריקאית) בחרה המנפיקה תכלית לעקוב אחרי מדד המורכב ממספר מדדי אג"ח ומניות, במתכונת של תעודת סל מתחלפת. מעניין יהיה לראות האם המשקיעים הישראליים התזזיתיים מוכנים למוצרים כאלו. לכל אחת מהתעודות אופק השקעה ארוך אחר (האחת לשנת 2025 והשנייה לשנת 2035). במהלך חיי התעודה עולה משקל המרכיב הלא מסוכן (אג"ח ממשלתי וקונצרני) ויורד משקל המרכיב המנייתי (המבוסס על מדדי דיבידנד). בנוסף מתקצר גם המח"מ של האג"ח בתעודה עם השנים. המוצרים מנסים להשיג שתי מטרות עיקריות:

1. ביזור – הקצאת נכסי המשקיע במגוון אפיקי השקעה, שתמהילם נקבע בהתאם לטווח ההשקעה המבוקש על ידו.
2. One Stop Shop – תעודות סל דוגמת אלו חוסכות למשקיע העצמאי את עבודת ניהול התיק ואת דמי הניהול שקרן הנאמנות שלו, או מנהל התיקים שלו גובה.

יתרון נוסף המגולם בתעודות, הוא ההצמדות למדדים פאסיביים העולים בטווח הארוך. סביר להניח שבטווח הארוך יתברר כי התעודות הללו השיגו תשואה שנתית ממוצעת גבוהה ממרבית קרנות הגמל והפנסיה בישראל.

שתיהן מוצעות בדמי ניהול 0%, כאשר הדיבידנד על מדדי חו"ל לא מושקע מחדש במדד.

תכלית Target 2025
תכלית ‎Target 2035

Claymore הנפיקה השנה בבורסה של טורונטו שני ETF-ים הטומנים בחובם חידוש: הם כוללים רק … ETF-ים. אני מעריך שמדובר בסנוניות ראשונות בעקבותיהן יונפקו ETF-ים דומים גם בבורסות אחרות בעולם. לא אמורה להיות בעיה להנפיק כאלו גם בישראל. רכישת ETF מסוג זה מאפשרת למשקיע לטווח ארוך להשיג באמצעות פעולת קנייה אחת ביזור רחב ושיטתי של ההשקעה, באופן מאוזן. ביזור כזה, כשנעשה באופן מקצועי, יבטיח את התשואה האופטימלית עבור רמת סיכון מוגדרת בטווח הארוך. זה דומה מאוד לרכישת קרן נאמנות המבוססת על ETF או תעודות סל, בשני הבדלים: ראשית, ה- ETF מנוהל פאסיבית על פי נוסחה קבועה מראש, ואילו קרן נאמנות מנוהלת בדרך-כלל אקטיבית על ידי מנהל בשר ודם. שנית, ETF גובה דמי ניהול נמוכים משמעותית מקרן נאמנות. במקרה הזה, דמי הניהול של שניהם היא 0.7%.

Claymore Global Balanced Income ETF – Symbol: CBD.TO

מתאים למשקיע המעוניין בתיק בסיכון נמוך (שמרני). כולל מיקס של מרכיבים חסרי סיכון (אג"ח) ובעלי רמת סיכון נמוכה עד בינונית.

Claymore Global Balanced Growth ETF – Symbol: CBN.TO

מתאים למשקיע המעוניין בתיק בסיכון גבוה (אגרסיבי), בעל פוטנציאל תשואה גבוה, ולכן הוא מוטה מניות צמיחה.

מתכנני ה- ETF-ים – אשר הונפקו לפני כחצי שנה בעיתוי גרוע במיוחד – לא צפו את השלכותיו של משבר הסאב-פריים על סקטור הפיננסים הכלול בהם, ולכן המוצרים השיגו תשואה שלילית מאז הנפקתם. להערכתי אין בכך כדי להעיד על תשואות בטווח הארוך, אליו מכוונים מוצרים כאלו.

השקעות אינדקס מסוג תעודות סל ו-ETF הן הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ראלי הירידות של התקופה הקרובה, אבל בעוד שבארץ עושי שוק של תעודות סל נזהרים לפעמים מלצטט עיסקאות (בגלל התנודתיות הגדולה), בעולם ה- ETF הכל נזיל וסחיר.

1. סין – הפנים של כולם מופנים היום מזרחה, והשאלה שכולם שואלים היא האם הירידות החדות במניות הבנקים הסיניים הם תחילתה של ה-מפולת הגדולה, או שזה יגמר במיני מפולת. מכל מקום, אפשר היום לעשות שורט על סין באמצעות ETF, כפי שדיווחנו בהרחבה בתחילת החודש.
2. בסוף אוקטובר כתבנו על 6 מדדי שורט בינלאומיים של ProShares. אפשר להמר באמצעותם על כיוון השוק של סין, יפן, שווקים מתעוררים (MSCI Emerging Markets) ועל המדד העולמי MSCI EAFE.
3. שורטים על מדדים פופולריים:

"רק עוד 213 ימים" מכריזה ניני, סנונית המזל והסמל של אולימפיאדת בייג'ין 2008, באתר הרשמי של האולימפיאדה, אשר תיערך באוגוסט 2008. זהו גם התאריך אותו סימנו משקיעים רבים כתאריך בו תתפוצץ בועת המניות בבורסות סין. יש לכך סיבות רבות, אך בראש וראשונה עובדה היסטורית: כמעט בכל מדינה בה התקיימה האולימפיאדה, נוצר מיתון כלכלי לאחריה. זה זכה לכינוי "Post Olympics Bubble". גם סין יודעת את זה ולכן כשנחפש בגוגל את המונח נמצא פרשנויות של כתבי עיתוני אינטרנט סיניים גדולים בשפה האנגלית, לפיהן "סין אומרת לא לבועה". אלא שבורסות המניות בשנגחאי ושנזן רותחות הרבה מעבר לצמיחה הכלכלית של סין. בגיליון "העולם בשנת 2008" של ה- Economist, מתוארת בורסת שנגחאי באופן קודר: הממשלה מחליטה בסוגיות ניהול וחלוקת דיבידנדים גם אם היא אינה בעלת שליטה, דיסאינפורמציה מכוונת של משקיעים, מכפילי רווח של 75 בחברות קטנות, תקינה חשבונאית מוטה ומעוותת, איסור מכירה בחסר ועוד. הדבר החמור ביותר על פי המגזין, הוא שתמחור חברות רבות בסין נקבע על סמך כמות מזערית של ממניותיהן הנסחרת בבורסה. כתוצאה מכך, שינוי מצב הרוח של כמות קטנה מאוד של אנשים תביא למפולת.

אנחנו לא יכולים להשקיע ישירות במדדי מניות סיניות (מניות מסוג A, המוגבלים למשקיעים סינים בלבד), אלא רק במניות B ו- H, המאושרות להשקעה בידי זרים, אשר נהנו אף הן מהמומנטום: מדד Xinhua 25 ההונג-קונגי, למשל, השיג תשואה של 100% בנובמבר 2007.

על המדד הזה ניתן לעשות שורט ממונף באמצעות ETF חדש מבית ProShares המבוסס על מדד המשיג כפליים ההיפך מתשואת מדד Xinhua 25. פרטיו:

UltraShort FTSE/Xinhua China 25 – Symbol: FXP

דוגמה: אם מדד Xinhua 25 ירד ב- 2%, FXP יעלה ב- 4%. ה- ETF הזה מתאים גם למשקיעים המעוניינים לגדר השקעת לונג לטווח ארוך במדד הסיני, מפני ירידות בטווח הקצר.

לא ניתן עדיין לבצע שורט על סין באמצעות תעודות סל בישראל.

– כתבה זו פורסמה גם באתר הפיננסים הבינלאומי Seeking Alpha -