תעשיית מוצרי המדדים האמריקאית ממשיכה לחדש. מאז 2007 החלו להיסחר ETF-ים אקטיביים (המנוהלים באופן אנושי בדומה לקרנות-נאמנות), ETF-ים הכוללים סלים של אלפי מניות מסביב לעולם, ETF-ים בעלי תאריך יעד רחוק, ETF-ים המבוססים על ניתוח טכני ועוד. מדובר במשפחות מוצרים המבוססות על מדדים חכמים ויצירתיים, שמטרתם לענות על צרכי המשקיעים ולנסות להכות את המדדים ה"מסורתיים": S&P 500 ומדד הדאו ג'ונס.

בסוף מאי הונפק זן אמריקאי חדש של מוצרי ETF על ידי חברת PowerShares, המנפיקה גם את QQQQ המפורסם, העוקב את 100 חברות הטכנולוגיה הגדולות. מדובר ב-3 ETF-ים, הכוללים בתוכם ETF-ים אחרים של המנפיקה. המוצרים החדשים טומנים בחובם חידוש מרעיש לעולם ההשקעות: יכולת המשקיע להשתמש בהם כחלופה מלאה למנהל ההשקעות שלו. PowerShares אינה הראשונה וכנראה שגם איננה האחרונה: בבורסה של טורונטו הונפקו לפני שנה שני מוצרים דומים על ידי Claymore.

בשנים האחרונות סופגים מנהלי ההשקעות – המוכרים למשקיעים הבוחרים שלא לנהל את כספם עצמאית – ביקורות נוקבות המתייחסות למידת יעילותם בבחירת מניות בודדות, לדמי-ניהול הגבוהים אותם הם גובים, לרמת התחלופה הגבוהה של ניירות-ערך בתיקיהם ולסכום המינימום הגבוה שהם דורשים להפקיד מכל משקיע חדש. בעקבות הביקורות, מתרחש בקרב מנהלי השקעות רבים תהליך של שינוי הגדרת התפקיד שלהם. בעוד שבעבר נתנו ללקוח שירות של Stock Picking (בחירת מניות שלדעתם יכו את המדדים המרכזיים), עתה תפקידם הוא להקצות באופן אופטימלי את כספו של המשקיע בין מגוון רחב של מוצרים המתאים ליחס התשואה/ סיכון אליו המשקיע מעוניין להיחשף (המונח המקצועי המשקף תפקיד זה הוא Asset Allocation).

PowerShares Autonomic Growth NFA Global Asset Portfolio – PTO

PowerShares Autonomic Balanced Growth NFA Global Asset Portfolio – PAO

PowerShares Autonomic Balanced NFA Global Asset Portfolio – PCA

כל אחד משלושת המוצרים החדשים משקף אסטרטגיית הקצאת נכסים שונה, המבטיחה אופטימיזציה קבועה של רמת התשואה לפרופיל סיכון מסוים. לדוגמה, PTO מתאימה למשקיע המוכן להיחשף לרמת הסיכון הגבוהה ביותר, ולכן 90% מהנכסים המרכיבים אותה הם מנייתיים, ורק 10% מושקעים בנכסים המבטיחים תשואה קבועה  (כגון אגרות-חוב). לעומתו, PCA הוא ETF הכולל רק 60% מניות, ולכן מתאים למשקיעים המעוניינים להיחשף לסיכון נמוך יותר. הביזור הרחב והבינלאומי המושג עקב העובדה שהמוצרים מבוססים בעצמם על ETF-ים מדדיים, מאפשר שמירה על רמת סיכון (הנמדדת באמצעות סטיית תקן) קבועה, ואופטימיזציה של התשואה המתקבלת מחשיפה לרמת הסיכון הזו. מדי רבעון מתבצע חישוב מחדש ואיזון של מרכיביהם.

יתרון נוסף המגולם במוצרים החדשניים הוא דמי הניהול הנמוכים יחסית אותם הם מציעים, לעומת דמי-הניהול הנגבים על ידי מנהלי השקעות: 0.25% בלבד (אם כי יש לזכור כי מתשואתם מנוכות עלויות הניהול של ה- ETF-ים המרכיבים אותם).

מהם החסרונות האפשריים של המוצרים ?

1. אחת השאלות המרכזיות על פיהן יבחנו המוצרים החדשים היא האם אכן עלותם המצטברת תהיה נמוכה בסופו של דבר מעלות הניהול של מנהל השקעות. האיזון מחדש המתבצע מדי רבעון עשוי לפגוע בתשואתם.
2. שאלה נוספת היא מדוע מתבצע איזון מחדש של מרכיביהם בתדירות גבוהה כל כך. מאוד יתכן כי איזון התיק מדי שנה מספיק בהחלט.
3. בניגוד למוצרים האמריקאיים והישראליים הכוללים תאריך יעד ומשנים את רמת הסיכון בתיק בהתאם לו (המכונים גם מוצרי Life-cycle), רמת הסיכון של שלושת המוצרים החדשים אינה משתנה. משקיעים הרואים בהם תחליף לניהול מקצועי של תיק ההשקעות שלהם עשויים להתעלם מהעובדה הזו ולשכוח להחליפם בבוא העת להוריד את רמת הסיכון הנדרשת.
4. המוצרים הללו מוטים לטובת המנפיקה: כל ה-ETF-ים הכלולים בהם שייכים ל- PowerShares, ולכן יש סכנה שהמנפיקה תשתמש בהם למטרה שיווקית.

האם נזכה לראות מוצרים כאלו גם בישראל ? לא ברור האם דווקא מכיוונן של מנפיקות תעודות-הסל הישראליות. תעודות-סל אינן מחזיקות בדרך-כלל במוצרים עליהם מבוסס המדד אותו הן עוקבות. עם זאת, הפופולריות של מוצרי ה- 80/20 ודומיהם מעידה על כך שציבור המשקיעים הישראלי מגלה התעניינות רבה במוצרים הכוללים תמהיל של ניירות-ערך ברמות סיכון שונות. קרנות-נאמנות רבות בישראל מיישמות אסטרטגיות דומות של הקצאת נכסים, אך דמי-הניהול ועלויות הקנייה והמכירה הופכות אותן ליקרות מאוד בהשוואה למוצרים האמריקאיים. בנוסף, הן אינן מציעות את כל מגוון היתרונות של תעודות-סל וה-ETF-ים.

את המוצרים החדשים ניתן לקנות בישראל דרך כל יועץ השקעות, כמו כל נייר-ערך אחר הנסחר בארה"ב.

ביום חמישי התקדמה תעשיית מוצרי המדדים האמריקאית שלב נוסף, על-ידי הנפקת ETN העוקב מדד המיישם אסטרטגיית השקעה שהיתה עד כה נחלתן של קרנות-גידור ומספר מצומצם של קרנות-נאמנות: אסטרטגיית 130/30. המוצר החדש נסחר תחת הסימול JFT, והוא הונפק על ידי Chase JPMorgan ו- First Trust, תחת המותג החדש KeyNotes. שמו המלא הוא First Trust Enhanced 130/30 Index. ETN הוא בעל מבנה הדומה למבנה של תעודת-סל ישראלית, ובניגוד ל- ETF אינו מחויב להחזיק במניות הכלולות בו כנכס בסיס, וכן הוא חשוף לסכנת חדלות-פירעון. דמי הניהול אותם הוא גובה יהיו 0.95%.

להלן מספר שאלות ותשובות שיסייעו בהבנת המוצר החדש, ומוצרים אחרים שיונפקו בהמשך.

מהי אסטרטגיית גידור ?

זוהי אסטרטגיית השקעות שמטרתה לפצות על הפסדים אפשריים בהשקעה מסויימת באמצעות גידור ההשקעה בשיטה מסויימת. בדרך-כלל, השיטה כוללת מכירה בחסר של מניות. חשוב לשים לב שלא תמיד מדובר בגידור סיכונים, וקרנות רבות (גם קרנות גידור וגם קרנות נאמנות) אף מגדילות את רמת הסיכון בתיק באמצעות האסטרטגיה.

אסטרטגיית הגידור 130/30 עליה מבוסס המוצר החדש היא אסטרטגיית גידור מסוג לונג/שורט. קיימים עוד סוגים רבים של אסטרטגיות גידור, אך זו אחת מאסטרטגיות הגידור הפופולריות ביותר.

מהי מכירה בחסר (שורט) ?

המונח מכירה בחסר מתייחס למכירת נכס אשר לא נמצא ברשותנו, ולכן לאחר המכירה אנו נמצאים בחסר אותו נצטרך להשלים במועד מאוחר יותר. למעשה, במכירת מניות בחסר, אנו לווים ממישהו (לרוב מהברוקר שלנו) מניה מסוימת, מוכרים אותה במחירה הנוכחי בשוק ומקווים שבמועד מאוחר יותר, כאשר נצטרך להחזיר לברוקר את המניה, היא תהיה שווה פחות. במצב זה הרווח שלנו יהיה ההפרש בין מחיר המכירה של המנייה ובין מחיר הקנייה שלה חזרה בניקוי עמלות ומיסים.

מהי אסטרטגיית לונג/שורט ?

באסטרטגיית הגידור הזו משתמשות בדרך כלל קרנות-גידור. היא כוללת קנייה בלונג של מניות הצפויות לעלות, וגידור ההשקעה באמצעות מכירה בחסר (שורט) של מניות הצפויות לרדת. סף הכניסה הנדרש ממשקיעים המעוניינים להשקיע בקרנות גידור המיישמות את האסטרטגייה היה עד כה גבוה מאוד. מוצרים חדשים שיונפקו החל מעתה – כגון JFT – יאפשרו לכל משקיע ליישם אותה.

מהי אסטרטגיית 130/30 ?

זוהי אסטרטגיית לונג/שורט בה הקרן בעלת פוזיציית לונג (ממונפת) של 130% במניות הצפויות לעלות (על ידי מנהלי הקרן), ובעלת פוזיציית שורט של 30% במניות הצפויות לרדת. מיישמי האסטרטגיה בוחרים באילו מניות/ סקטורים תרוכז כל פוזיציה. למשל, פוזיציית הלונג עשויה להיות בחברות נדל"ן ופוזיציית השורט בחברות פיננסים.

איך אפשר ליישם אסטרטגייה כזו באמצעות מדד ?

כמו במדדים "חכמים" רבים אחרים (עליהם מבוססים ETF-ים ו-ETN-ים), נקבעות המניות הכלולות במדד מדי רבעון באמצעות מערכת חוקים ממוחשבת (אלגוריתם) מערכת החוקים ידועה מראש ומפורטת בתשקיף.

אילו מניות כלולות במדד אותו עוקב המוצר החדש ?

אלו מניות של חברות אמריקאיות גדולות, הנבחרות על בסיס משתנים פונדמנטליים, עליהם הרחבנו בבית הספר של האתר: מכפיל רווח, מכפיל הון וכדומה.

משקיעים ישראליים יכולים להשקיע ב- ETN החדש JFT (הנסחר בבורסת AMEX) כמו בכל מניה רגילה הנסחרת בחו"ל.

Claymore הנפיקה השנה בבורסה של טורונטו שני ETF-ים הטומנים בחובם חידוש: הם כוללים רק … ETF-ים. אני מעריך שמדובר בסנוניות ראשונות בעקבותיהן יונפקו ETF-ים דומים גם בבורסות אחרות בעולם. לא אמורה להיות בעיה להנפיק כאלו גם בישראל. רכישת ETF מסוג זה מאפשרת למשקיע לטווח ארוך להשיג באמצעות פעולת קנייה אחת ביזור רחב ושיטתי של ההשקעה, באופן מאוזן. ביזור כזה, כשנעשה באופן מקצועי, יבטיח את התשואה האופטימלית עבור רמת סיכון מוגדרת בטווח הארוך. זה דומה מאוד לרכישת קרן נאמנות המבוססת על ETF או תעודות סל, בשני הבדלים: ראשית, ה- ETF מנוהל פאסיבית על פי נוסחה קבועה מראש, ואילו קרן נאמנות מנוהלת בדרך-כלל אקטיבית על ידי מנהל בשר ודם. שנית, ETF גובה דמי ניהול נמוכים משמעותית מקרן נאמנות. במקרה הזה, דמי הניהול של שניהם היא 0.7%.

Claymore Global Balanced Income ETF – Symbol: CBD.TO

מתאים למשקיע המעוניין בתיק בסיכון נמוך (שמרני). כולל מיקס של מרכיבים חסרי סיכון (אג"ח) ובעלי רמת סיכון נמוכה עד בינונית.

Claymore Global Balanced Growth ETF – Symbol: CBN.TO

מתאים למשקיע המעוניין בתיק בסיכון גבוה (אגרסיבי), בעל פוטנציאל תשואה גבוה, ולכן הוא מוטה מניות צמיחה.

מתכנני ה- ETF-ים – אשר הונפקו לפני כחצי שנה בעיתוי גרוע במיוחד – לא צפו את השלכותיו של משבר הסאב-פריים על סקטור הפיננסים הכלול בהם, ולכן המוצרים השיגו תשואה שלילית מאז הנפקתם. להערכתי אין בכך כדי להעיד על תשואות בטווח הארוך, אליו מכוונים מוצרים כאלו.

שלושה ETF חדשים בארה"ב הונפקו במהלך 2007, העוקבים מדדים המבוססים על שיטת ניתוח טכני. המנפיקה PowerShares משתמשת בשלושה מדדים של חברת הייעוץ Dorsey Wright, המבוססים על שיטת הניתוח הטכני שלה, "Point & Figure". בכל מדד כזה יש 100 חברות המפגינות "מאפיינים של חוזק יחסי", לשיטתם. המשקלות של החברות המרכיבות את המדדים שווים, כלומר כאחוז מהמדד לכל חברה. דמי הניהול של ה- ETF-ים הבינלאומיים גבוהים יחסית.

PowerShares DWA Technical Leaders Portfolio (Symbol: PDP

מדד הכולל כ-100 חברות אמריקאיות, כ- 50% בגודל בינוני. לפי עלון המנפיקה השיג תשואת יתר לעומת מדד S&P 500 מאז שנת 1997. כ- 30% ממנו מרוכזים במגזר התעשייתי.דמי ניהול 0.6%.

PowerShares DWA Developed Markets Technical Leaders Portfolio (Symbol: PIZ)

מדד הכולל כ- 100 חברות בינלאומיות משווקים מפותחים. 45% מרוכזים בחברות בגודל בינוני. כ- 40% מהמדד מושקע בחברות גרמניות וקנדיות. סטיית תקן 11% על פי פרסומי המנפיקה. דמי ניהול 0.8%.

PowerShares DWA Emerging Markets Technical Leaders Portfolio (Symbol: PIE)

כ- 100 חברות בינלאומיות משווקים מתעוררים. 30% מהמדד מרוכז בסין. על פי המנפיקה גם חברות ישראליות עשויות להיות כלולות במדד, אלא שכרגע לא מצאנו כאלה. דמי ניהול 0.9%.

ETF אקטיבי לחלוטין הוא כלי הכולל גם את יתרונות קרן הנאמנות וגם את יתרונות ה- ETF: שקיפות, דמי ניהול נמוכים, נזילות וסחירות, מיסוי.

האם יתכנו ETF-ים אקטיביים ? כלומר – האם יתכנו ETF המנוהלים 100% באמצעות החלטות אנושיות, כמו קרנות נאמנות, אך שקופים לגמרי ?

לכאורה – זה בלתי אפשרי: על פי מנגנון הפעולה של ETF, יכול המשתתף המורשה (חברה מוסדית גדולה, המשמשת עושה שוק ל- ETF) ליצור ולפרוע ETF-ים חדשים, תמורת סלי ני"ע שבמדד עליו מבוסס ה- ETF. המשתתף המורשה מונע על ידי הפרשים שנוצרים בין מחיר הסל האמיתי למחיר ה- ETF, וכל פעם שיש הפרש, הוא מנצל אותו להפקת רווח. זה מבטיח מעקב טוב למדד. הבעיה היא שאם הרכב המדד יכול להשתנות בכל רגע, לא יכול המשתתף המורשה ליצור ETF-ים חדשים, אלא רק לפרוע. בנוסף – אם התיק יהיה שקוף לגמרי, תמיד יהיו משקיעים שיספיקו לקנות את מניות המדד בפחות זמן מהמשתתף המורשה ולהרוויח מכך.

אלא ששתי מנפיקות בארה"ב (PowerShares ו- Grail Advisors) מצאו פתרון לבעיה:

א. הרכב הסל למשקיעים יפורסם רק ביום שלמחרת פעולות הקניה והמכירה של מנהל ה- ETF.

ב. סל נוסף, דומה מאוד, יוצג למשתתפים המורשים. הסל הזה יכלול מרכיב מזומן קטן ומשתנה, וייצג את ערך ה- ETF בזמן אמת.

כאשר מנהל ה- ETF יבצע פעולת קניה או מכירה, תתווסף/ תיגרע מתיק המשתתפים המורשים כמות מסוימת ממרכיב המזומן, אשר תאפשר יצירה/ פרעון של ETF-ים חדשים. ביום למחרת ידעו כולם מהו הסל האמיתי.

פתרון נהדר ! לא ברור עדיין האם ה- SEC יאשר אותו כפי שהוא, אבל זה הכיוון.

מה לגבי תעודות סל אקטיביות ?

שתי תעודות סל מתחלפות חדשות מבית מבט תעודות סל מעידות על כך שהמנפיקות בארץ עוקבות בדריכות אחרי המגמה בארה"ב, ומנסות לחשוב על אלטרנטיבות יצירתיות לקרנות נאמנות. מכיוון שהמנפיקות בארץ אינן מחזיקות בנכסי הבסיס בד"כ, קשה מאוד לראות התפתחות לקרנות אקטיביות כמו בארה"ב תחת המנגנון הקיים.

חשוב לעשות קצת סדר במונחים הרבים שאנחנו מוצאים בעיתונות. תעודות סל מורכבות כוללות 3 סוגים: תעודות המורכבות מכמה מדדים, תעודות סל נוסחה (או: אלגוריתם) ותעודות סל מתחלפות. המטרה בשני הסוגים של התעודות היא להכניס מרכיב אקטיבי לתעודות סל, שעד לאחרונה עקבו פאסיבית למדד מסוים. כפי שדיווחנו בעבר, קיימת מגמה מקבילה גם בארה"ב, כאשר עד כה הונפקו רק ETF-ים סמי אקטיביים. בקרוב יונפקו בארה"ב גם ETF אקטיביים לחלוטין, עליהם נרחיב בימים הקרובים. תעודות סל מורכבות, או סמי-אקטיביות, הן כלי שיווקי מצוין למנפיקות הישראליות והן גם מאפשרות לנגוס נתח מכסף שהושקע בקרנות נאמנות. הדבר יגרור ללא ספק מלחמה תקשורתית רחבה מצד גופים שאינם מנפיקים תעודות סל.

תעודות סל על מספר מדדים (בתקשורת הם מכונים "תעודות סל מורכבות", או "תעודות סל משולבות")

תעודות סל המבוססות על מספר מדדים במשקלות שונים. המשקל היחסי של כל מדד נקבע מראש ואי אפשר לשנות אותו. תעודות סל פופולריות מסוג זה הן תעודות המשלבות מרכיב מסוכן ומרכיב ללא סיכון (סולידי), למשל: 80% מניות ו- 20% אג"ח.

ProShares

תעודות סל נוסחה

אלו תעודות סל המבוססות על מדד מבוסס אלגוריתם ממוחשב. למשל, נוסחה המכפילה פי 2 או פי 3 את התשואה של מדד אותו עוקבת התעודה (תעודות סל ממונפות). החוקיות שקופה וידועה מראש.

תעודות סל מתחלפות (או: תעודות סל על נכס מתחלף)

אלו תעודות שהרכב המדד עליו הן מתבססות משתנה באופן אקטיבי, על פי החלטה אנושית, בכפוף לכללים הבאים:

א. המדדים האלטרנטיביים מוגדרים מראש.

ב. מותר להחליף עד 4 פעמים בשנה.

ג. הודעה מראש של שבוע.

תעודת סל	ני"ע	דמי ניהול	תיאור
מבט מתחלף חו"ל	1108414	0%	מושקעת באחד המדדים - האנג סנג, יורוסטוקס, S&P 500 - לפי מי השיג את התשואה הנמוכה ביותר ברבעון הקודם
מבט מתחלף אג"ח	1108406	0%	מדי רבעון מושקעת בגילונים כללי או בשחרים ארוך, לפי מי השיג יותר תשואה ברבעון הקודם

אינדקסים "חכמים", או מבוססי אלגוריתם ממוחשב, הם הלהיט החם בוול-סטריט. המדדים היצירתיים מנסים לשבות את דמיונם של המשקיעים ולזכות בנתח שוק. בימים תנודתיים בבורסות ארה"ב, נראים ETF-ים כאי של יציבות. המדדים חדשים וקשה לדעת מה הסיכוי לקבל תשואה עודפת בעזרתם.

1. OTP – Claymore/Ocean Tomo Patent – כולל עד 300 חברות המחזיקות בזכויות על מס' רב של פטנטים המניבים ערך רב עבור החברה בהווה ובעתיד. כרבע מאחזקות המדד כוללות חברות בתחום טכנולוגיות המידע, ועוד 18% מרוכזים בתחום הבריאות והתרופות. חברות בעלות משקל גבוה במדד (עד 5% לכ"א) הן ג'נרל אלקטריק, מייקרוסופט, פרוקטור אנד גמבל, AT&T, ג'ונסון אנד ג'ונסון, סיסקו ועוד. המדד השיג תשואת יתר משמעותית לעומת S&P 500 בשנת 2007. דמי ניהול 0.6%.
2. CSD – Claymore/Clear Spin-Off – ספין-אוף היא חברה חדשה שנפרדה מחברת האם הגדולה יותר, על מנת להתמקד בתחום ליבה מובחן מהחברה האם. לדוגמה, בשנת 2006 התפצלה חברת Western Union מחברת האם First Data והחלה להיסחר בבורסה כחברה עצמאית, המתרכזת בתחום העברות הכספים בעולם. החברה הזו בעלת משקל של כ- 6% במדד. חברות נוספות הכלולות במדד הן אתר הנסיעות המצליח Expedia שהתפצל מ- IAC, רשת בתי הקפה הקנדית Tim Hortons אשר התפצלה מ – Wendy's. במדד כלולות סה"כ כ- 40 חברות. כ – 50% מהמדד מרוכז במגזר השירותים. דמי ניהול 0.6%.
3. CRO – Claymore/Zacks Country Rotation – כולל 200 חברות מקנדה ומהמדינות הכלולות במדד MSCI EAFE הבינלאומי (לא כולל יוון), בעלות יחס סיכון-תשואה שיבטיח תשואה עודפת על מדד MSCI EAFE, לדעת המנפיקה. הבסיס לבחירת החברות הוא המדינה. כך, חברות בריטיות מהוות כיום כרבע מהמדד, ואוסטרליה והונג קונג מהוות כ- 13% ממנו כל אחת. נראה כי המדד לא נפגע במהלך משבר הסאב-פריים.
4. STH – Claymore/Sabrient Stealth – כולל 150 מניות קטנות שלא סוקרו על ידי אנליסטים בוול סטריט.
5. CUT – Claymore/Clear Global Timber Index – כולל 27 חברות בינלאומיות העוסקות ברכישת, השכרת וכריתת יערות לתעשיית העץ.

סדרת ה- ETF-ים החדשה הזו שייכת למשפחת ה- Active Managed. אלו ETF-ים המתחרים ישירות בקרנות הנאמנות, באמצעות תיק המחושב על פי מתודולוגיה שיטתית. כלומר, הם לא מנוהלות אקטיבית, אלא סמי-אקטיבית. במילים אחרות: אלגוריתם ממוחשב מנהל אותם על פי חוקיות שקופה, של חברת MarketGrader. המדדים עליהם מבוססים ה- ETF-ים מחושבים על בסיס 24 משתנים פונדמנטליים, אשר מפורסמים באתר שלה. כל המדדים אותם מציעה החברה הציגו תשואה עודפת על כל תיקי השוק האמריקניים כאשר חושבו רטרואקטיבית מינואר 1998. הסלים השונים מציעים מיקסים של 40 עד 200 נכסים, וכן תמהילים על פי גודל חברה (Small, Mid, Large). בכולם מוענק משקל שווה לכל הנכסים בתיק. התיק מעודכן בין כל רבעון לכל חצי שנה. דמי הניהול גבוהים יחסית – 0.85% בכל ETF. אותה סדרה של ETF-ים הונפקה במקביל גם בבורסת לונדון, באותם דמי ניהול. באתר האנגלי של המנפיקה נמצאים גם נתונים לגבי רמת הסיכון של המדדים. מדד MarketGrader 40 (סימול ה- ETF שלו הוא SFV), גאוות המנפיקה, בעל סטיית תקן ממוצעת גבוהה מאוד של 19.6% משנת 1998, אך מדד שארפ מעורר השתאות של 1.21 על אותה התקופה.

ומה פה בארץ ? בעוד שבחו"ל נושא המדדים החכמים עובר מהפיכה של ממש ויוצר אלטרנטיבה של ממש לקרנות הנאמנות, דבר המתאפשר עקב המנגנון העדיף של ה- ETF-ים, הרי שבישראל הנושא בחיתוליו. סנוניות ראשונות הן תעודות הדיבידנדים של תאלי תעודות סל, אבל זו רק ההתחלה.

קצת קשה לתת שם קולע בעברית לסדרת ה- ETF-ים החדשה הזו, מבית XShares, אשר בעינינו מייצגת התפתחות משמעותית בעולם המדדים. כל אחד מחמשת ה- ETF-ים שהונפקו אתמול ב- NYSE כולל תמהיל נכסים אשר מתאים לאופק ההשקעה של הרוכש אותו. איך זה עובד ? אם המשקיע צופה אופק השקעה של 30 שנים, למשל, הוא ירכוש את TDAX Independence 2040, אשר כולל קוקטייל ניירות ערך, שרמת הסיכון הכוללת שלהם יורדת בהדרגה עד שנת 2040. בהתחלה, 97% מן המדד עליו מתבסס ה – ETF כולל מניות של חברות אמריקאיות ובינלאומיות, ורק 3% מן התיק יושקעו בנכסים "חסרי סיכון". באופן הדרגתי, ובהתאם לאורך החיים של ה- ETF, ירד משקל הנכסים המסוכנים בתיק ויעלה משקל הנכסים חסרי הסיכון, עד לשנת 2040, בה משקל המניות בתיק הוא 10% בלבד. החברה הנפיקה ETF-ים כאלה עבור השנים 2010, 2020, 2030, וכן ETF "שמרני" במיוחד המיועד למשקיע שאינו מעוניין בחשיפה גבוהה לסיכון. מבחינת המשקיע באחד ה- ETF-ים האלו, מושגות המטרות הבאות:

1. Asset Allocation – החברה המנפיקה מבטיחה הקצאת נכסים (Asset Allocation) מדוייקת למשקיע, בהתאם לטווח ההשקעה המבוקשת על ידו. מכיוון שקריטריון השקיפות חל על ETF-ים, הרי שאלפי זוגות עיניים מבקרים אותה שהיא כן עומדת ברמת הסיכון לה התחייבה.
2. One Stop Shop – ה- ETF-ים הללו חוסכים למשקיע הרבה עבודה וחוסכים את דמי הניהול הגבוהים שקרן הנאמנות שלו, או בית ההשקעות שלו גובה. למעשה, לא נתפלא אם יהיו קרנות נאמנות, גמל ופנסיה אשר ינצלו את חוסר השקיפות שלהן וישתמשו בכלי הזה כתחליף זול לניהול אנושי. דמי הניהול של ה- ETF הזה הם 0.65%.

1. TDAX Independence 2010 ETF (Symbol: TDD)
2. TDAX Independence 2020 ETF (Symbol: TDH)
3. TDAX Independence 2030 ETF (Symbol: TDN)
4. TDAX Independence 2040 ETF (Symbol: TDV)
5. TDAX Independence In-Target ETF (Symbol: TDX)

זה כמובן עניין של זמן עד שתונפק גם בארץ תעודת סל מקבילה. שאלות מעניינות שעולות הן כיצד משווקים כזה כלי למשקיעים, מהו פרופיל המשקיע שירכוש כזה מוצר, ומה התשובות לשאלות הללו כאשר מדובר במשקיע הישראלי, שלא יכול לנהל אקטיבית עבור עצמו, כמו המשקיע האמריקאי, את תיק הנכסים איתו הוא פורש ואשר זוכה להטבות מס.