וואנגרד היא מנפיקת ה- ETF-ים השלישית בגודלה בארה"ב. בסוף 2007 החזיקה בנכסים של מעל 42 מיליארד $. למרות הדומיננטיות שלה בתחום קרנות הנאמנות המדדיות בארה"ב, הרי שבזירת ה- ETF-ים היא אינה מצליחה להדביק את שתי מתחרותיה הגדולות, BGI ו- SSgA. למעשה, BGI גדולה ממנה פי 8 ו- SSgA גדולה ממנה פי 4. זה מעט מוזר, בהתחשב בעובדה שוואנגרד הציגה לעולם את קרן האינדקס הראשונה. הסיבה המרכזית לכך היא שוואנגרד איחרה את הרכבת, והציגה את ה- ETF הראשון שלה – Vanguard Total Stock Market VIPERs (סימול: VTI) – רק בשנת 2001, שמונה שנים אחרי שהוצג ה- ETF הראשון בארה"ב. כאשר היא נכנסה לתמונה, זוהה כבר המונח ETF עם המותג iShares של BGI.

בשנת 1951, במסגרת עבודת סיום לתואר BA, גילה ג'ון בוגל – המייסד והמנכ"ל הפורש של Vanguard -  ש – 75% מנהלי קרנות הנאמנות בארה"ב אינם משיגים תשואה גבוהה יותר ממדד S&P 500 , אשר בטווח הארוך עולה תמיד. גם מנהלים שכן הצליחו להכות אותו מביניהם, השיגו בסופו של דבר תשואה נמוכה ממנו בשל עלויות הניהול ועלויות הקניה והמכירה. לפיכך קבע שהכי כדאי למשקיע ל"קנות" את כל מניות המדד. בשנת 1976 הוא אף הציג לעולם את קרן הנאמנות הראשונה שנצמדה למדד S&P 500.

בפרק זמן של שני עשורים הפכה וואנגרד לשם נרדף להשקעות אינדקס, ולחביבתם של פרופסורים במימון ומנהלי השקעות מקצועיים. בעוד רוב מוחלט של קרנות הנאמנות בארה"ב ובעולם השיגו תשואת חסר לעומת המדדים הרחבים, קרנות הנאמנות של וואנגרד הוכיחו עצמן שוב ושוב. ג'ון בוגל הפך את קרנות האינדקס למכשיר השקעות פופולרי בדמי ניהול נמוכים. דבר נוסף שגרם לוואנגרד להתחבב על משקיעים, היה שבעלי המניות של וואנגרד עצמה הן הקרנות שלה, ולכן היא רואה תמיד את טובת מחזיקי הקרנות.

פילוסופיית ההשקעות של וואנגרד נותרה היום כבעבר: בבואנו להשקיע יש להתמקד רק במשתנים בהם אנחנו יכולים לשלוט באופן מוכח: טווח השקעה ארוך בלבד, ביזור רחב ככל הניתן, דמי ניהול נמוכים והקצאת נכסים על בסיס נתונים הסטוריים כמותיים של סיכון/תשואה.

מותג ה- ETF-ים שאותו אימצה Vanguard בשנת 2001 היה VIPERs. וואנגרד רצתה לבדל את עצמה מהמתחרים ובו בזמן להראות למשקיעים שבעצם מדובר באותן קרנות נאמנות אותן הציגה בעבר. לכן היא הוציאה פטנט על סוג ה- ETF אותו היא מנפיקה. ה- ETF-ים של וואנגרד הם בעצם סוג של מניה בקרן נאמנות פתוחה רגילה. כלומר, כל ETF של וואנגרד נסחר גם כקרן נאמנות רגילה אשר נקנית ונמכרת בסוף היום, וגם כ-ETF הנסחר כמו כל מניה רגילה. כיום וואנגרד כבר אינה משתמשת במותג VIPERs, אבל עדיין משתמשת באותו עקרון.

וואנגרד הנפיקה עד היום 38 ETF-ים. האחרון שבהם הוא התשובה של וואנגרד ל- ACWI של iShares, אותו סיקרנו בהרחבה בעבר. שמו הוא Total World Stock ETF וסימולו VT. המדד עליו הוא מבוסס (מבית FTSE) הוא אחד המדדים הרחבים והמבוזרים ביותר בעולם והוא כולל 2,910 מניות מ- 47 מדינות. דמי הניהול של המוצר החדש הם 0.25%, כך שניתן בהחלט לומר שהוא אכן מייצג את פילוסופיית ההשקעות של וואנגרד. מוצר כזה, למעשה מסוגל לכסות באופן מלא את המרכיב המנייתי כולו בתיק של משקיע לטווח-ארוך, אשר מעוניין בחשיפה גלובלית אמיתית. אפילו לישראל יש יצוג במדד, של כרבע אחוז.

אחרי פרישתו מתפקיד המנכ"ל ויו"ר וואנגרד, הביע ג'ון בוגל במאמר לוול סטריט ג'ורנל את  דעתו בנוגע לפופולריות הרחבה של מוצרי ה- ETF בשוק ההון האמריקאי. במאמר הוא מצביע על כך שרק 12 מבין 690 ה- ETF-ים הנסחרים בארה"ב מבוזרים במידה רחבה מספיק, המגלמת יתרונות עבור המשקיע, לפי תורתו. שאר ה- ETF-ים, הספציפיים יותר, משמשים למטרות ספקולציה ועלויות הקניה והמכירה שלהם הם בבחינת הפסד למשקיעים. אפקטיביות המדדים עליהם הם מבוססים (הוא מביא כדוגמא את המדדים המתבססים על דיבידנדים) אינה מוכחת בטווח הארוך.

מאז ומעולם, למשקיעים יש מטרה אחת ויחידה: להשיג תשואה עודפת. כדי להשיג אותה הם חייבים להסתכן. משקיעים המשקיעים באמצעות מוצרים העוקבים אחרי מדדים (תעודות סל ו-ETF) נוהגים להבחין בין סיכון שיטתי – הניתן לחישוב מנתוני העבר ומסומן באות בטא – לבין סיכון לא-שיטתי, המגלם את כל הדברים הבלתי-צפויים שעשויים לקרות למחיר המניה (או המדד), שלא ניתן לאמוד אותם על פי התנהגותם השיטתית בעבר. זוהי אלפא. אחת הטענות של הדוגלים בהשקעה במוצרי מדדים (כמו תעודות-סל) היא שניסיונות מוצלחים לבחור מניות בודדות בעלות אלפא חיובית הם יקרים מאוד, ולעיתים רבות עלותם יקרה אף יותר מהרווח המושג בעזרתם, ובטווח הארוך הם מתגלים כגרועים.

האסטרטגיה הכדאית ביותר עבור משקיעים פרטיים אפוא, היא להסתפק בתשואת הבטא. עם זאת, קיימות עדויות בעולם למספר מצומצם של משקיעים שהצליחו להשיג את האלפא הנכספת באופן עקבי (כמו במקרה של ווארן באפט). המוני ספרי השקעות פופולריים עוסקים בדוגמאות הללו, ובאופן בה השיגו את אותה האלפא.

משקיעים ומנהלי-השקעות רבים, סבורים כי הם מסוגלים – באמצעות ידע, מחקר וניתוח מקצועי – לבחור ניירות-ערך (כמו מניות או מדדים בביזור נמוך) בעלי אלפא חיובית. מכיוון שהם מודעים לסיכון הכרוך בכך, הם נוקטים לשם בניית תיק-השקעות באסטרטגיה המכונה "ליבה-לוויין".

הליבה של תיק ההשקעות כוללת רק מוצרים מדדיים (תעודות-סל ו-ETF-ים) בביזור גבוה, בהן המשקיע חשוף לסיכון שיטתי בלבד (בטא). בליבה מרוכז עיקר כספו של המשקיע, ואנחנו נמצא בה בדרך כלל מדדי יחוס רחבים, הכוללים מגוון גדול של חברות מסקטורים שונים וממדינות בעלות דירוג אשראי גבוה. דוגמאות: מוצרים על מדדי S&P 500, Russell, מדדי MSCI ACWI הבינלאומיים ועוד.

מסביב לליבה מוסיפים מנהלי ההשקעות "לווינים" – אלו יכולות להיות מניות בודדות, מטבעות, אג"ח "זבל", סחורות; או מוצרים מדדיים מבוזרים פחות – כמו תעודות-סל של מדינות בודדות (איטליה, ספרד, ישראל), סקטורים בודדים (טכנולוגיה, מים, הימורים, חיפוש נפט), איזורים גיאוגפיים (אמריקה הלטינית, סקנדינביה). נכסי הלוויין נבחרים באופן סלקטיבי על ידי המשקיע או מנהל-ההשקעות, אשר מהמרים על האלפא שלהם. מנהלי ההשקעות רבים מעדיפים שיהיו בעלי קשר נמוך ככל הניתן לנכסי הליבה בתיק (כי ניתן בדרך זו להקטין את רמת הסיכון הכוללת של התיק). לנכסי הלוויין מוקצה אחוז קטן יותר של נכסי המשקיע.

על מנת למדוד את האפקטיביות של האסטרטגיה, ניתן להשתמש במדד שארפ. מדד שארפ הוא מדד ביצוע באמצעותו ניתן להשוות תשואות עודפות, בהתחשב ברמת-הסיכון שנלקחה. במקרה זה, מחשבים מדד שארפ לתיק ההשקעות הכולל גם את הליבה וגם את הלוויינים, ומשווים אותו למדד שארפ של תיק הליבה בלבד, או למדד שארפ של מדד כמו ה- S&P.

בורסות בהן מונפקים ETF-ים עברו לאחרונה ארגון-מחדש, לאור סדרת המיזוגים ורכישות שבוצעה בשנים 2005-2007, אשר יצרה 3 קבוצות-ענק של בורסות בעולם, אותן נסקור בהמשך. שילוב של התפתחות טכנולוגית וצרכים חדשים מצד חברות מונפקות, סוחרים ומשקיעים הביאו להיווסדן של 3 בורסות וירטואליות חדשות.

הצרכים החדשים:

1. צמצום דרישות המינימום להנפקה – העידן הטכנולוגי מאפשר למשקיעים לזהות פוטנציאל ולרצות לרכוש חלק גם של חברות קטנות מאוד, ללא היסטוריית מכירות יציבה ואף במקרים קיצוניים חסרות מודל עסקי מוכח.
2. צמצום התהליך והזמן הנדרש כדי להנפיק חברה – בעוד שבעבר היה מדובר בתהליך מורכב, ארוך ויקר, היום ניתן להנפיק חברה בתוך 6 חודשים.
3. היווצרות חברות בינלאומיות – גלובליזציה של התהליכים העסקיים, שווקים פתוחים והאינטרנט מאפשרים למשקיעים מכל רחבי הגלובוס להיחשף לפעילות העסקית של חברות ולרצות להשקיע בהם, או במדדים המבוססים עליהם.
4. ריבוי ניירות-ערך וסחירות ניירות-ערך – שליטה יעילה במסחר  באלפי מניות חברות בכל בורסה אינה יכולה להתבצע ביעילות ובהוגנות על ידי בני-אדם.
5. עשיית-שוק אלקטרונית – עשיית-שוק יכולה להתבצע באופן אלקטרוני באופן יעיל ומהיר.
6. הורדת עלויות הקניה והמכירה של ני"ע – הטכנולוגיה מאפשרת להוזיל את עלויות הקניה והמכירה של ניירות-ערך.
7. הכנסת רובוטים סוחרים – אחוז גדול מאוד מהמסחר בבורסות מתבצע כיום באמצעות מערכות ממוחשבות המסוגלות לממש אסטרטגיית מסחר באופן אוטומטי ומבלי להיות מושפעות מהטיות אנושיות. מערכות אלה דורשות יכולת תגובה מהירה מהבורסה.
8. מוצרים מדדיים – תעודות-סל, ETF-ים, ETN-ים הינם מוצרים מדדיים המבוססים על כמות גדולה מאוד של ניירות-ערך. המוצרים הללו מציגים את הרכבם באופן שקוף בכל רגע למשקיעים ולסוחרים ויכולים להתקיים רק בסביבה אלקטרונית של סחירות גבוהה.
9. ביקוש מצד המשקיעים למוצרים מדדיים רב-לאומיים.

בורסות באופן מסורתי התפתחו בתוך מדינות, כדוגמת הבורסה לניירות-ערך של תל-אביב, בה נסחרות מניות של חברות ישראליות. אבל כללי המשחק השתנו וכיום בורסות מקומיות מאבדות באופן הדרגתי מחשיבותן. חברות ישראליות מנפיקות היום גם ב- NASDAQ וב- AIM, המאפשרות להן חשיפה גלובלית והנפקה זולה יותר ומהירה יותר.

כל התהליכים הללו דחפו להיווצרות תאגידים רב-לאומיים המאגדים כמה בורסות. שני התאגידים הבינלאומיים NYSE Euronext ו- NASDAQ OMX כוללים בורסה עיקרית לחברות גדולות, בורסה אלטרנטיבית וגמישה לחברות קטנות, בורסת נגזרים ובורסה וירטואלית (בורסה אלקטרונית שאינה מזוהה עם מיקום גיאוגרפי מסוים).

 NYSE Euronext
NYSE (New York City)
AMEX (New York City)
NYSE Euronext (Paris)
NYSE Alternext (Paris)
NYSE Arca

זהו התאגיד הבורסאי הגדול ביותר בעולם. בורסת AMEX האמריקאית הוותיקה שייכת לו אף היא. לצד הבורסות העיקריות באמריקה ובאירופה נוסדו גם בורסת ה- Alternext האירופאית המיועדת לחברות קטנות ובורסת ה- Arca הוירטואלית המיועדת לאותה מטרה בארה"ב. כדי לאפשר יותר סחירות ומהירות העביר התאגיד את כל פעילות ה- ETF וה- ETN לבורסת Arca, המהווה כיום המתחרה העיקרית של בורסת NASDAQ. למעשה, מדד 100 מניות הטכנולוגיה NYSE Arca Tech 100 הוא המתחרה החדש של ה- QQQ הותיק (הכולל מניות גם מבורסת NASDAQ וגם מבורסת Arca). השנה אף הונפק עליו ETF. הסימול שלו הוא NXT והוא גובה דמי ניהול של 0.5%. כלולות בו חברות כמו Apple, IBM, Adobe, BMC ועוד. בבורסת Euronext גם נסחרים ETF-ים.

NASDAQ OMX
NASDAQ (New York City)
OMX (Stockholm)
OMX Nordic + OMX Baltic
First North
NASDAQ OMX Pan European Market

התאגיד השני בגודלו נוצר לפני שנה בדיוק כאשר NASDAQ קנתה את בורסת OMX השוודית, בה נסחרות חברות מארצות סקנדינביה ומהארצות הבלטיות. לאחרונה הם הודיעו על פתיחת בורסה פאן-אירופאית חדשה ((NASDAQ OMX Pan European Market המיועדת לחברות אירופאיות גדולות. בורסה חדשה נוספת שמוקמת כיום בידי התאגיד היא First North, והיא התשובה שלו להצלחת ה- AIM בלונדון. ב- NASDAQ נסחרים כיום ETF-ים רבים. לאחרונה הציג התאגיד את מדד NASDAQ OMX 100, הכולל את 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסות התאגיד.

London Stock Exchange
London Stock Exchange (London)
AIM (London)
Borsa Italiana (Milan)

לאחר מספר נסיונות כושלים, ויתרה NASDAQ OMX על השתלטות על בורסת לונדון, אשר מצידה השתלטה על Borsa Italiana האיטלקית. לבורסת לונדון העיקרית יש בורסת משנה חדשה יחסית המיועדת לחברות קטנות – AIM, בה הונפקו חברות ישראליות רבות בשנים האחרונות. בבורסת לונדון נסחרים ETF-ים רבים.

פאנל הכלכלנים בועידת הנשיא 2008 היה הזדמנות נדירה לשמוע ולצפות באנשי מאקרו-כלכלה מן השורה הראשונה. אנו ממליצים לכל משקיע לנצל את ההזדמנות לצפות בשידור באינטרנט של הפאנל. חברי הפאנל התייחסו למספר נושאים מאקרו-כלכליים החשובים למשקיעים במדדים באמצעות תעודות-סל, המנסים לזהות מגמות ארוכות-טווח ולתכנן בהתאם את תיקי ההשקעות שלהם. חברי הפאנל התייחסו בעיקר לסיכונים ולאתגרים עימם צריכה הכלכלה הגלובלית החדשה להתמודד. כולם, למעט מנכ"ל קרן המטבע העולמית דומיניק שטראוס-קאהן (אשר היה פסימי מאוד), נקטו באופטימיות זהירה.

אפקט הדומינו: כיצד גרם משבר האשראי הפיננסי למשבר כלכלי גלובלי

המשבר הפיננסי הנוכחי ייחודי בכך שהמוקד שלו בליבת שוק ההון: ארה"ב. ריבית נמוכה ואשראי זול מדי שניתן ללווים – מבלי שהסיכונים הוערכו כראוי על ידי הגופים המלווים – גרמו למחירי הדיור האמריקאי לעלות באופן מוגזם. כאשר הלווים לא הצליחו להחזיר את ההלוואות הגרועות שניתנו להם, התרסקו מחירי הדיור. זהו משבר הסאב-פריים אותו סיקרנו בשתי כתבות בעבר. כרגע שוק הנדל"ן האמריקאי נתון במיתון עמוק, אך כפי הנראה הרע מכל כבר מאחורינו. הבעיה האמיתית שנוצרה היא שהמשבר הפיננסי גרם למשבר כלכלי. מערכת הקשרים בין שני המשברים מורכבת ולא ברורה: נראה כי המשבר הפיננסי גרם למשבר אמון משתק בין גופים פיננסיים, שהתיאבון שלהם לסיכון נמוג והם נמנעים מלהעניק הלוואות. זהו מצב מסוכן שבו הכלכלה האמריקאית "קפואה" מפעילות עסקית. חברי הפאנל נזהרו מאוד מלהשתמש במילה הפסימית "מיתון" ומעדיפים להשתמש במילה "האטה". המצב הזה יכול להיפתר רק על ידי הטמעת מנגנונים ונורמות של גילוי נאות ושקיפות לחברות. אסטרטגית ההשקעות אבי ג'וזף-כהן מגולדמן זקס טוענת כי כבר קיימים סימנים של התייצבות גם למשבר הכלכלי וכי שנת 2009 כבר תהיה שנת צמיחה.

גלובליזציה והמעבר המהיר לכלכלה גלובלית, מקומם של הודו וסין בפרדיגמה החדשה

חברי הפאנל השתמשו מספר פעמים בדימוי התפרקות הקרונות מן הקטר, לו ייחדנו כתבה באתר. יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, הדגיש את העובדה כי 70% מהצמיחה בעולם נובעת היום ממדינות מתפתחות ורק 30% ממדינות מערביות. ארה"ב, שהיתה הקטר הכלכלי (או כפי שהגדירה זאת ג'וזף-כהן "מקור האנרגיה הכלכלית" של העולם) אשר גרר את שאר כלכלות העולם, אינה עוד האחראית היחידה ליציבות הכלכלית בעולם, ועכשיו ישנן שותפות נוספות, ובראשן סין. אם עד שנת 2004 היתה היבואנית העיקרית (דבר שגרם לפער גדול מדי במאזן התשלומים שלה), הרי שעתה היא תרצה לתעדף ייצוא במטרה לסגור את הפער, והיא מצפה שמדינות נוספות יקחו על עצמן את האחריות לעידוד צמיחת הכלכלה העולמית. ז'אנג סיווי, סגן יו"ר הקונגרס הלאומי הסיני לשעבר, הסביר כי סין צריכה להתמודד כעת עם בעיות חדשות הנובעות מן הצמיחה המואצת שעברה ארצו בשנים האחרונות: אינפלציה מואצת והתחממות שוק-ההון. הוא מכנה את השליטה הממשלתית ביואן בכינוי Firewall. ראטן טטה, יו"ר קבוצת טטה ההודית (ואחד ממוקדי תשומת-הלב בועידה) הסב את תשומת-הלב לביקורת התקשורתית שספגה הודו במקביל לצמיחה שהביאה איתה הגלובליזציה לארצו: נטען כי מפעלי ההיי-טק ומוקדי שירות הלקוחות בהודו גורמים לאבטלה במקצועות צווארון-לבן בארה"ב.

התרחבות פערים סוציואקונומיים, פגיעה בחלשים

הגלובליזציה הביאה איתה לצד העלייה ברמת החיים הממוצעת בעולם גם בעיות רבות. אריק מסקין, חתן פרס נובל לכלכלה מאוניברסיטת פרינסטון, טוען כי התיאוריה שגרסה כי הגלובליזציה תעלה את רמת-החיים של העניים התנפצה לקרקע המציאות, וכי בפועל התרחב הפער בין עשירים לעניים. שוק העבודה הפך אמנם לבינלאומי, אך הוא משתלם יותר לאנשים בעלי מיומנויות גבוהות יותר. דומיניק שטראוס-קאהן מנכ"ל קרן המטבע העולמית טוען כי לא ניתן כלל לטעון לזכות הגלובליזציה מבלי שבעיות העולם יתחילו להיפתר במשותף, ברמה הבינלאומית. הוא מציג כדוגמה את בעיות אי-ההתניידות בין המטבעות דולר, אירו, ין ויואן (renminbi). הוא אף מביא כדוגמה את מחירי הסחורות הגואים: המשבר הכלכלי הנוכחי כולל גם אינפלציה במחירי הנפט, המזון והמתכות, ממנה סובלים בעיקר במדינות עניות. ארצות אלו עשויות להפסיד את כל הצמיחה אותה הצליחו להשיג בעשור האחרון, שלא באשמתן. רעב ועוני עשויים לדרדר משטרים דמוקרטים ואף לגרום לשפיכות-דמים. יעקב פרנקל הזהיר מפני השלכות פנימיות הרסניות של מדיניות-מגן כלכלית (מפני הסערה הגלובלית בחוץ), שחלק מהמדינות עשויות לנקוט.

חינוך כמנבא שגשוג כלכלי

לשאלתו של סבר פלוצקר מנחה הפאנל, הצביעו שלושה מחברי הפאנל על חינוך כמנבא הטוב ביותר למצבה הכלכלי של כל מדינה בעוד 10 שנים, ושל ישראל בפרט. ג'וזף-כהן מגולדמן-זקס רמזה כי על פי ממצאי הדוחות הנוכחיים לגבי מצב החינוך בישראל, כדאי למקבלי ההחלטות לטפל בנושא בדחיפות.

בתמונה למעלה: ראטן טטה, יו"ר קבוצת טטה

תיאוריית הקטר (Locomotive Theory) – לפיה כלכלת ארה"ב היא הקטר הגורר את שאר כלכלות העולם – הוטלה בספק בשנים האחרונות, כאשר נראה היה שכלכלות אירופה, אמריקה הלטינית והמזרח הרחוק שעטו קדימה והותירו את ארה"ב הרחק מאחור. התיאוריה המחליפה – תיאוריית פירוק חיבורי הקרונות (Decoupling) – זוכה אף היא לביקורת בימים אלו, כאשר משבר האשראי האמריקאי הופך במהירות למשבר כלל-עולמי. האם אנחנו בתחילתו של עידן כלכלי חדש, או שאין כל חדש תחת השמש ?

בחמש השנים האחרונות באו כלכלנים רבים במבוכה, חסידי תיאוריית הקטר, כאשר תחזיותיהם לא התממשו: כלכלות של מדינות מתפתחות צמחו במהירות כה רבה, עד שנדמה היה שאינן תלויות יותר בכלכלת ארה"ב. אפילו המיתון המסתמן בארה"ב לא האט את קצב צמיחתן. גם בישראל אנחנו מרגישים את זה: הקשר בין עליות מדדי ת"א ומדדי וול-סטריט נחלש. ארה"ב הפסיקה לשמש כקטר שעל פיו נקבע קצב הצמיחה בעולם.

מה השתנה בעולם ?

1. צמיחה בייצור במזרח הרחוק ואמריקה הלטינית. ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם החקלאות דחפו חקלאים בארצות מתפתחות לעבור לערים ולהפוך להיות עובדי יצור במפעלים.
2. צמיחה בייצוא של המזרח הרחוק ואמריקה הלטינית – המערב צרך יותר מאשר הוא יצר. מן התיאבון הזה נהנו הכלכלות המתפתחות, ובעיקר סין, אשר הפכה ליצואנית הגדולה ביותר למערב.
3. עליות ביקושים ומחירים לאנרגיה, סחורות ומזון – האינפלציה נובעת מגידול אוכלוסין, עליה ברמת-חיים במדינות מתפתחות, התחממות גלובלית, אגירת מזון והגבלות על יצוא.
4. ליברליזציה של שווקים מתפתחים וגידול במעמד ביניים בארצות מתפתחות.
5. עלייה ביבוא בארה"ב – כספם של הצרכנים האמריקאיים הוזרם למדינות מתפתחות, אשר סיפקו להם יצוא זול. כל זאת לצד יואן חלש באופן מוכוון על ידי סין.

כלכלנים רבים טענו כי עידן כלכלי חדש בא לעולם, בו התפרקה הרכבת, ומספר קרונות החלו לנוע בכוחות עצמן, והתיאוריה החדשה זכתה בשקט לכינוי "תיאוריית הפירוק / פירוד" (Decoupling).

ואז הגיע חודש ינואר 2008, בו צללו מדדי המניות במדינות מתפתחות הרבה מעבר לירידות השערים בבורסות ארה"ב.  את המצב הזה לא צפתה גם התיאוריה החדשה. אז מה קורה כאן ?

השחקן החדש: גלובליזציה

קיים משתנה נוסף שעלינו, כמשקיעים, להתרגל לקיומו ולהתחשב בו: גלובליזציה.

גלובליזציה משמעותה היווצרות קשרים (כלכליים) חדשים בין כלכלות בעולם, וכן היווצרות חברות בינלאומיות. לא עוד כלכלה אחת דומיננטית המניעה את גלגלי העולם. מעתה רשת הקשרים המורכבת שבין הכלכלות היא הדומיננטית. כל משבר חדש הוא עכשיו משבר גלובלי: משבר אשראי, משבר אנרגיה, משבר מזון.

ומשברים מורכבים – מחייבים פתרונות מתואמים ורב-לאומיים. פתרונות מקומיים לא יועילו עוד.

איך משקיעים כשאין קטר לרכבת ?

תעודות-סל או ETF-ים מאפשרים למשקיע לבנות תיק מתאים לתקופות סוערות, בהן עוברת הכלכלה הגלובלית שינויים ארוכי-טווח. איך עושים זאת ?

1. שימוש במדדים בינלאומיים במקום במדדים אמריקאיים, כמדדי יחוס. אם בעבר השתמשנו ב- S&P או ב- Dow כבנצ'מרק – עכשיו יש לבחון כל אפיק השקעה למול אלטרנטיבה בינלאומית.
2. השקעה במגזרים שאינם תלויים במשאבים חיצוניים (אנרגיה, סחורות). דוגמאות למגזרים כאלו: ביטוח, בריאות, בניה, טלקום, הימורים, בנקאות. ניתן להתמקד בכל אחד מהמגזרים באמצעות תעודות-סל.
3. התמקדות במגזרים המספקים אלטרנטיבות בעת משברים: אנרגיה חלופית, מים.
4. ניהול גידור סיכונים באמצעות נכסים כמו אג"ח ומטבעות – שגם להם מגוון פתרונות מדדיים.

הרבה זמן חלף מאז כתבנו על מוצרים המבוססים על מדדים כלל-עולמיים. בשבוע שעבר הונפק ETF כלל-עולמי חדש ויחיד בסוגו מבית iShares, תחת הסימול ACWI. הוא עוקב אחרי מדד MSCI ACWI הכולל 2884 חברות מ- 48 בורסות בעולם, בדמי ניהול (גבוהים יחסית) של 0.35%. לראשונה בעולם המדדים, המשקיעים יכולים להשיג חשיפה גלובלית אמיתית בפעולת קניה אחת (במקום בכמה פעולות). בהודעתה של iShares לעיתונות נאמר כי ה- ETF הזה חושף את המשקיע ל- 90% משוקי המניות בעולם, הכוללים גם מדינות מפותחות וגם מדינות לא מפותחות.

המוצר הזה צפוי להיות להיט בקרב משקיעים לטווח-ארוך המאמינים באסטרטגיית השקעות קנה-החזק (Buy & Hold).
אלו גם חדשות טובות למשקיעים המעוניינים להחזיק בתיק השקעות מבוזר בניהול עצמי: BGI בעצם אומרת למשקיעים: קנו את ACWI פעם אחת וזה יהיה כל המרכיב המנייתי בתיק שלכם לעד. הכלכלה העולמית תצמח עם השנים באופן טבעי ואתם ביחד איתה.

בנוסף, הונפק גם מוצר דומה שאינו כולל מניות אמריקאיות כלל: ACWX, גם הוא בדמי ניהול 0.35%.
שתי מנפיקות נוספות עומדות להיכנס עם מוצרים מתחרים מקבילים – Vanguard וגם Northern Trust. שתיהן כבר הודיעו שיגבו דמי ניהול נמוכים יותר מ- ACWI.
העיתוי בו מונפקים המוצרים הוא אולי לא מוצלח מבחינתנו כמשקיעים, לאור המיתון שנוצר בשוק האמריקאי ובשווקים העולמיים בעקבותיו. אבל מבחינת המשקיעים לטווח-ארוך מבינינו העיתוי לא משנה, ואולי אפילו מדובר בהזדמנות.

מדדים עולמיים הם דוגמה טובה ליתרון היחסי של ETF ותעודות סל. כעת נשאלת השאלה האם יש הבדל בין השקעה בשוק האמריקאי או האירופאי או בשווקי העולם כולו. האם השקעה בשווקים מחוץ לארה"ב אכן תגן עלינו מפני עליה חדה במחירי הנפט? אומנם העולם בו אנו חיים כיום קטן בהרבה מבעבר, אנו שומעים חדשות מכל העולם בין רגע וכלכלה אחת משפיעה על שכנתה במהירות הבזק אך על לנו לשכוח שבכל זאת ישנו שוני רב בין השווקים השונים, בעיקר אלה המפותחים כנגד השווקים המתפתחים. באופן כלי ניתן לומר שבטווח הארוך ההשקעה בשווקים העולמיים נראת מבטיחה אך חשוב להשאר עם האצבע על הדופק ולשים לב לאן נושבות הרוחות הכלכליות ובעיקר אלה של הכלכלות הגדולות כמו ארצות הברית, אירופה וסין. ללא כל ספק השקעה במדדים עולמיים מוסיפה גיוון לתיק ההשקעות ע"י חשיפה לשווקים רבים ולמטבעות שונים אשר יכולים להגן כנגד החלשות הדולר בעולם.
ה- ETF – MSCI EAFE Index Fund שלiShares (EFA) מבית Morgan Stanley Capital International Inc., ועוקב אחר מדד ה- EAFE MSCI אשר מודד ביצועי ניירות ערך בינלאומיים, מבחינת מחיר ותשואה. המדד מבוסס על מניות מאירופה, מאוסטרליה ומהמזרח הרחוק. הקרן מבצעת את השקעותיה על בסיס מדגם מייצג, הנערך כדי לברר באילו ענפים ומדינות הכי כדאי להשקיע. הקרן הושקה באוגוסט 2001 והיא נסחרת בבורסה האמריקאית.
MBT MSCI (ת"א: 1097195) היא תעודת סל ישראלית על מדד מניות המשקיעה במדד ה- EAFE. פריזמה MX WO (ת"א: 1099019) עוקבת אף היא אחר האינדקס העולמי של MSCI.