ב 17 ליוני כתבנו על ETFים על שוקי ספר (Frontier markets ETF). כמו שכתבנו, למונח שוק-ספר (Frontier Market) אין עדיין הגדרה חד-משמעית המקובלת על מנהלי ההשקעות. מדובר בדרך-כלל בשוק קטן שעדיין אינו שייך לקטגוריית המדינות המתפתחות, או שווקים מתעוררים. קולומביה, צ'ילה, פקיסטן ופרו הן דוגמאות טובות לשוקי-ספר. שווקים אלו מעוררים עניין מיוחד בקרב המשקיעים אשר מקווים שאלו יהיו הודו וברזיל הבאות.

בחודש שעבר הנפיקה קליימור (Claymore) את ה- ETF הראשון העוקב אחר שוקי ספר- FRN והשבוע פוורשיירס (PowerShares) הנפיקה גם היא ETF העוקב אחר שוקי ספר.

ה- ETF החדש- PowerShares MENA Frontier Countries Portfolio, PNMA עוקב אחר מדד הנאסד"ק המזרח התיכון וצפון אפריקה (NASDAQ OMX Middle East North Africa Index). המדד מכסה כרגע את כווית, בחריין, קטר, איחוד האמירויות, עומן, לבנון, מצריים, ירדן ומרוקו.

בעוד ש- FRN משקיע בשוקי ספר בכל הגלובוס, PNMA מתמקד באישור גאוגרפי מסויים ויכול להיות שמייצג מגמה חדשה של ETFים אשר יעקבו אחרי שוקי ספר לפי אזורים גאוגרפים או מאפיינים אחרים בדיוק כמו שקורה היום התחום השווקים המתפתחים.

PNMA גובה דמי ניהול של 0.95%

בישראל אין כיום תעודות סל העוקבות אחר שוקי ספר אך יש תעודות רבות העוקבות אחר שווקים מתפתחים.

למונח שוק-ספר (Frontier Market) אין עדיין הגדרה חד-משמעית המקובלת על מנהלי ההשקעות. מדובר בדרך-כלל בשוק קטן שעדיין אינו שייך לקטגוריית המדינות המתפתחות, או שווקים מתעוררים. קולומביה, צ'ילה, פקיסטן ופרו הן דוגמאות טובות לשוקי-ספר. לגבי וייטנאם הדעות חלוקות: חלק ממנהלי ההשקעות כבר יראו בה מדינה מתעוררת. שוקי הספר אינם פתוחים בדרך-כלל בפני משקיעים פרטיים ומוסדיים ממגוון סיבות: סחירות נמוכה, מגבלות חוקיות להשקעה או אי קיומה של בורסת ניירות-ערך. יתרה מכך, משקיעים לא התענינו בשווקים כאלו, מכיוון שהם היו כרוכים בתשואות שלא הצדיקו את רמת הסיכון הגבוהה. אולם הגלובליזציה שינתה את פני הדברים. כעת יכולות מדינות אלו לנצל את המשאב בו יש להן יתרון יחסי על פני המערב: כוח עבודה זול. התוצאה היא צמיחה חדה בתל"ג ובתשואות החברות.

לצד הצמיחה התפתח כלי נוסף אשר אפשר לחברות משוקי-ספר להתפתח: (ADR (American Depository Receipt. מדובר בתעודה סחירה המונפקת על ידי בנק אמריקאי המייצגת את מניות החברה, אשר מופקדות בבנק). מניית טבע הישראלית, למשל, נסחרת בארה"ב כ-ADR, כלומר רשומה רישום כפול. ADR-ים נסחרים בדולרים, מחלקות דיבידנדים בדולרים, והמשקיעים בבורסות ארה"ב מעדיפים לרכוש אותם על פני רכישה ישירה בבורסת האם.

ETF חדש הונפק בשבוע שעבר בארה"ב על ידי חברת Claymore, אשר כולל 42 ADR-ים של חברות המגיעות מ- 15 שוקי-ספר המתפרסים על פני כל הגלובוס: פולין, צ'ילה, מצרים, קזחסטן, פרו, צ'כיה, לבנון, ניגריה, פקיסטן, עומאן, קולומביה, קרואטיה, בחריין, ג'אורג'יה, איחוד האמירויות.

Claymore/BNY Mellon Frontier Market – FRN

זהו חידוש משמעותי מבחינת משקיעי המדדים, בעיקר בשל הקשר הנמוך בין שוקי-הספר לבין מדדי היחוס האמריקאיים. משקיעים המשתמשים ב- ETF-ים או תעודות-סל לביזור תיק ההשקעות שלהם מחפשים תמיד נכסים בעלי קשר (מתאם, או קורלציה) נמוך ככל הניתן, על מנת להוריד את רמת הסיכון הכוללת של התיק שלהם. שוקי-ספר אף מספקים להם פוטנציאל תשואה גבוה (לצד רמת סיכון גבוהה מאוד, כמובן).

דמי הניהול של המוצר החדש: 0.65%, והוא מוטה למגזר הפיננסי ולמגזר הטלקום. למוצר החדש צפויה תחרות בקרוב מאוד: שתי מנפיקות אחרות בארה"ב (PowerShares ו- Van Eck) כבר קיבלו אישור להנפיק ETF-ים על שוקי-ספר.

כיצד נבחרות החברות הכלולות במדד עליו מתבסס ה- ETF ? המנפיקה השתמשה בכמה משתנים כדי להגדיר מהו שוק-ספר: תל"ג, אינפלציה חזויה, הכנסה לנפש, פערים חברתיים ורמת ההפרטה בשוק. כדי לבחור את החברות הכלולות במדד השתמשה בקריטריונים של סחירות מינימלית, שווי-שוק ומחיר מניה מינימלי.

מספר חברות במדד הן חברות ממדינות ערביות (כמו לבנון ובחריין). לא ידוע עדיין האם מנפיקות תעודות-סל צפויות להנפיק מוצרים מקבילים מתוצרת כחול-לבן, למרות שמוצרים כאלו עשויים להיות פופולרים מאוד בישראל: המשקיעים הישראליים ידועים כחובבי מוצרים עתירי-סיכון. מוצרים כאלו רצוי שלא יכללו חברות ממדינות-ערב, אשר יעוררו ללא-ספק  מחאה ציבורית.