בעוד מדדי המניות בבורסות של מדינות מפותחות ומתפתחות צונחים בתקופה האחרונה לצד האטה גלובלית וסימני מיתון, איזור אחד בעולם נהנה מצמיחה חסרת תקדים. מדובר בבורסות המזרח התיכון שלנו, אשר מושכות את אור הזרקורים בתקופה האחרונה. משקיעים מכל העולם – אשר משכו את כספם מאפיקים מניתיים מפסידים – לוטשים כעת עיניים אל התשואות הגבוהות במדינות עתירות הנפט. בחודש האחרון הונפקו 3 ETF-ים הממוקדים באיזור המזרח התיכון ובעיקר במדינות המפרץ הפרסי. ישראל, אגב, איננה חלק מהאיזור מנקודת המבט של המשקיעים, אשר אינם רואים בה "שוק-ספר". ישראל נחשבת לשוק מתעורר אשר בדרכו להיות שוק מפותח. הסיבה המרכזית לעליות המחירים בבורסות המזרח התיכון היא כמובן עליית מחירי הנפט בשנים האחרונות וזרימת הכסף לאיזור כתוצאה מכך. נכון להיום כל הבורסות במזרח התיכון עלו מתחילת השנה, מלבד זו של מצרים. מן החגיגה נהנו כל חברות כלל הסקטורים.

מדינות המזרח התיכון (מלבד ישראל) נחשבות בקרב מנהלי השקעות לשוקי ספר. למונח שוק-ספר – Frontier Market – אין עדיין הגדרה חד-משמעית המקובלת על מנהלי ההשקעות. מדובר בדרך-כלל בשוק קטן שעדיין אינו שייך לקטגוריית המדינות המתפתחות, או שווקים מתעוררים. קולומביה, צ'ילה, פקיסטן ופרו הן דוגמאות טובות לשוקי-ספר. לגבי וייטנאם הדעות חלוקות: חלק ממנהלי ההשקעות כבר יראו בה מדינה מתעוררת. שוקי הספר אינם פתוחים בדרך-כלל בפני משקיעים פרטיים ומוסדיים ממגוון סיבות: סחירות נמוכה, מגבלות חוקיות להשקעה או אי קיומה של בורסת ניירות-ערך. יתרה מכך, משקיעים לא התענינו בשווקים כאלו, מכיוון שהם היו כרוכים בתשואות שלא הצדיקו את רמת הסיכון הגבוהה. אולם הגלובליזציה שינתה את פני הדברים. כעת יכולות מדינות אלו לנצל את המשאב בו יש להן יתרון יחסי על פני המערב: כוח עבודה צעיר וזול. התוצאה היא צמיחה חדה בתל"ג ובתשואות החברות בשוקי הספר.

 חברות הנפט של מדינות האיזור נמצאות בידיים ממשלתיות ופרטיות ואינן נסחרות בבורסות כמעט. הסקטור העיקרי הנסחר בבורסות שלהן הוא הסקטור הבנקאי והפיננסי, וכך גם ב- ETF-ים עליהן. הכסף וזרם ההשקעות שנכנסים למדינה בעקבות הנפט הם הממריצים את שוקי ההון המקומיים. חשוב להבין שבניגוד לבורסות בעולם המערבי, מצב השווקים בבורסות אינו בהכרח אינדיקטור למצב הכלכלי (כמו במקרה של מצרים ולבנון).

1. בחריין – המרכז הפיננסי של העולם הערבי, בעיקר בתחום הבנקאות וההשקעות. בחריין נחשבת למרכז הבנקאות של העולם המוסלמי (בנקאות הכפופה לחוקי השרי'עה). זהו הסקטור השני בגודלו בבחריין (אחרי תעשיית זיקוק הנפט). בחריין היא  מרכז גדול של זיקוק נפט אשר הופק בערב הסעודית. הבורסה המקומית עלתה ב – 33% מתחילת 2007.
2. איחוד האמירויות – אחת מהכלכלות הצומחות ביותר בעולם עקב היותה אחת ממפיקות הנפט והגז הטבעי הגדולות בעולם. אחוז ניכר מעתודות הנפט העולמיות נמצא בה. בורסה מקומית אחת בדובאי (32% עליה מתחילת 2007) והשניה באבו דאבי (66% עלייה מתחילת 2007).
3. כווית – מלבד הנפט ותעשיית זיקוק הנפט, האחראים לכמעט 50% מהתל"ג – קיים סקטור בנקאי מפותח מאוד ובורסה מקומית, השניה בגודלה במזה"ת, אשר עלתה בכ- 50% מתחילת 2007.
4. מצרים – עלתה ב – 26% מתחילת 2007. זוהי הבורסה שעלתה הכי פחות במזרח התיכון. מאז 2005 הכלכלה צומחת בקצבים של 5%-7% לשנה.
5. לבנון – בורסת ביירות (מדד BLOM) עלתה ב- 70% מתחילת 2007. למרות תקופה של ירידות שערים לפני ובעקבות מלחמת לבנון השניה, שוק ההון המקומי טיפס חדות מאז.
6. מרוקו – בורסת קאזבלנקה עלתה ב- 50% מתחילת 2007.
7. עומאן – הבורסה המקומית עלתה ב- 79% מתחילת 2007.
8. קטאר – הבורסה המקומית עלתה ב- 66% מתחילת 2007. נפט וגז טבעי מהווים 70% מהתוצר המקומי.

מלבד הסיכוי לתשואות אטרקטיביות, מגלמים שוקי הספר והמזרח התיכון במיוחד, חידוש משמעותי מבחינת מנהלי השקעות: קשר נמוך מאוד למדדי היחוס האמריקאיים. משקיעים המשתמשים ב- ETF-ים או תעודות-סל לביזור תיק ההשקעות שלהם מחפשים תמיד נכסים בעלי קשר (מתאם, או קורלציה) נמוך ככל הניתן, על מנת להוריד את רמת הסיכון הכוללת של התיק שלהם. שוקי-ספר אף מספקים להם פוטנציאל תשואה גבוה (לצד רמת סיכון גבוהה מאוד, כמובן(.שלושת ה- ETF-ים החדשים שהונפקו שונים מבחינת המדיות בהן הם מושקעים וכן מבחינת משקל הסקטורים השונים במדדים.

PowerShares MENA Frontier Countries Portfolio – NASDAQ:PNMA

ה- ETF הראשון שהונפק הממוקד באיזור הונפק על ידי ענקית ה- ETF-ים PowerShares. הוא עוקב אחר מדד נאסד"ק המזרח התיכון וצפון אפריקה NASDAQ OMX Middle East North Africa Index. המדד מכסה כרגע את כווית, בחריין, קטר, איחוד האמירויות, עומן, לבנון, מצריים, ירדן ומרוקו. דמי הניהול שלו הם 0.95%. המשקלות נקבעים לפי מינימום שווי שוק, ולא יותר מ- 10 מניות לכל מדינה. המדינות הזוכות ליצוג הגבוה ביותר במדד הן מצרים וכווית – כ- 20% מהמדד לכל אחת. כ- 60% ממנו מרוכזים במגזר הפיננסי, מה שהופך אותו למוטה מאוד פיננסים.

WisdomTree Middle East Dividend Fund – NASDAQ:GULF

ה- ETF השני אשר הונפק על המזרח התיכון הוא מבית WisdomTree, מנפיקה חדשה יחסית בארה"ב, אשר מוכנה להציע אותו בדמי הניהול הזולים ביותר על האיזור: 0.88%. בניגוד ל- PNMA הוא אינו כולל את לבנון במדד, דבר שעשוי להפוך אותו למעט יותר אטרקטיבי בקרב משקיעים ישראליים. כווית (25%) ואיחוד האמירויות (17%) הן המדינות בעלות הייצוג הגדול ביותר במדד. המניות הכלולות בו נבחרות גם על ידי שווי שוק גבוה וגם על ידי % הדיבידנד המחולק על ידי החברות הכלולות בו. גם הוא מוטה למגזר הפיננסי, אך מעט פחות מ- PNMA: כ- 50% מרוכזים במגזר זה. מגזר הטלקום זוכה אף הוא ליצוג משמעותי – כרבע מהמדד.

Market Vectors Gulf States Index ETF – NYSE:MES

זהו ה- ETF האחרון שהונפק, ממש בשבוע שעבר. המנפיקה היא Van Eck, המזוהה בדרך כלל עם השקעות בסחורות וחקלאות. הוא ממוקד בחברות שמרכז פעילותן במדינות החברות בארגון ה- Gulf Cooperation Council (GCC), אשר שווי השוק שלהן לפחות 100 מיליון $ והן סחירות מאוד. מדינות ה- GCC הן כווית, איחוד האמירויות, קטאר, עומאן, בחריין – מה שהופך את ה- ETF הזה לרגיש מאוד למחירי הנפט. בנוסף, יותר מ- 70% ממנו מרוכזים במגזר הפיננסי, כך שהוא רגיש במיוחד.

במסגרת קבלת החלטה לגבי שילוב איזור המזרח התיכון בתיק השקעות מבוזר, יש לקחת בחשבון שלושה חסרונות מהותיים: ראשית, מדובר בנכסים בעלי רמת סיכון גבוהה במיוחד, הרגישים מאוד לשינויים במחירי הנפט. שנית, דמי הניהול הנגבים בהם נחשבים לגבוהים יחסית בעולם ה- ETF-ים. המשתנה האחרון אשר עשוי להשפיע על ישראלים רבים, הוא עצם ההשקעה בחברות ערביות. ETF-ים מחוייבים להחזיק בפועל במניות החברות הכלולות במדדים אותם הם עוקבים, ולכן רכישת ETF משמעה השקעה בחברה ממדינה ערבית.

כל המוצרים נסחרים בדולר אמריקאי וחשופים לסיכוני ייקור המטבע מול השקל. בנוסף נחשף המשקיע לסיכוני שערי מטבעות מקומיים בהם נסחרות החברות הציבוריות בבורסות המזרח התיכון. משקיע ישראלי רשאי לרכוש ETF-ים בבורסות ארה"ב כמו כל מניה אחרת הנסחרת בהם. עד כה לא הונפקו תעודות-סל ישראליות הממוקדות באיזור המזרח התיכון.

ב 17 ליוני כתבנו על ETFים על שוקי ספר (Frontier markets ETF). כמו שכתבנו, למונח שוק-ספר (Frontier Market) אין עדיין הגדרה חד-משמעית המקובלת על מנהלי ההשקעות. מדובר בדרך-כלל בשוק קטן שעדיין אינו שייך לקטגוריית המדינות המתפתחות, או שווקים מתעוררים. קולומביה, צ'ילה, פקיסטן ופרו הן דוגמאות טובות לשוקי-ספר. שווקים אלו מעוררים עניין מיוחד בקרב המשקיעים אשר מקווים שאלו יהיו הודו וברזיל הבאות.

בחודש שעבר הנפיקה קליימור (Claymore) את ה- ETF הראשון העוקב אחר שוקי ספר- FRN והשבוע פוורשיירס (PowerShares) הנפיקה גם היא ETF העוקב אחר שוקי ספר.

ה- ETF החדש- PowerShares MENA Frontier Countries Portfolio, PNMA עוקב אחר מדד הנאסד"ק המזרח התיכון וצפון אפריקה (NASDAQ OMX Middle East North Africa Index). המדד מכסה כרגע את כווית, בחריין, קטר, איחוד האמירויות, עומן, לבנון, מצריים, ירדן ומרוקו.

בעוד ש- FRN משקיע בשוקי ספר בכל הגלובוס, PNMA מתמקד באישור גאוגרפי מסויים ויכול להיות שמייצג מגמה חדשה של ETFים אשר יעקבו אחרי שוקי ספר לפי אזורים גאוגרפים או מאפיינים אחרים בדיוק כמו שקורה היום התחום השווקים המתפתחים.

PNMA גובה דמי ניהול של 0.95%

בישראל אין כיום תעודות סל העוקבות אחר שוקי ספר אך יש תעודות רבות העוקבות אחר שווקים מתפתחים.

וואנגרד היא מנפיקת ה- ETF-ים השלישית בגודלה בארה"ב. בסוף 2007 החזיקה בנכסים של מעל 42 מיליארד $. למרות הדומיננטיות שלה בתחום קרנות הנאמנות המדדיות בארה"ב, הרי שבזירת ה- ETF-ים היא אינה מצליחה להדביק את שתי מתחרותיה הגדולות, BGI ו- SSgA. למעשה, BGI גדולה ממנה פי 8 ו- SSgA גדולה ממנה פי 4. זה מעט מוזר, בהתחשב בעובדה שוואנגרד הציגה לעולם את קרן האינדקס הראשונה. הסיבה המרכזית לכך היא שוואנגרד איחרה את הרכבת, והציגה את ה- ETF הראשון שלה – Vanguard Total Stock Market VIPERs (סימול: VTI) – רק בשנת 2001, שמונה שנים אחרי שהוצג ה- ETF הראשון בארה"ב. כאשר היא נכנסה לתמונה, זוהה כבר המונח ETF עם המותג iShares של BGI.

בשנת 1951, במסגרת עבודת סיום לתואר BA, גילה ג'ון בוגל – המייסד והמנכ"ל הפורש של Vanguard -  ש – 75% מנהלי קרנות הנאמנות בארה"ב אינם משיגים תשואה גבוהה יותר ממדד S&P 500 , אשר בטווח הארוך עולה תמיד. גם מנהלים שכן הצליחו להכות אותו מביניהם, השיגו בסופו של דבר תשואה נמוכה ממנו בשל עלויות הניהול ועלויות הקניה והמכירה. לפיכך קבע שהכי כדאי למשקיע ל"קנות" את כל מניות המדד. בשנת 1976 הוא אף הציג לעולם את קרן הנאמנות הראשונה שנצמדה למדד S&P 500.

בפרק זמן של שני עשורים הפכה וואנגרד לשם נרדף להשקעות אינדקס, ולחביבתם של פרופסורים במימון ומנהלי השקעות מקצועיים. בעוד רוב מוחלט של קרנות הנאמנות בארה"ב ובעולם השיגו תשואת חסר לעומת המדדים הרחבים, קרנות הנאמנות של וואנגרד הוכיחו עצמן שוב ושוב. ג'ון בוגל הפך את קרנות האינדקס למכשיר השקעות פופולרי בדמי ניהול נמוכים. דבר נוסף שגרם לוואנגרד להתחבב על משקיעים, היה שבעלי המניות של וואנגרד עצמה הן הקרנות שלה, ולכן היא רואה תמיד את טובת מחזיקי הקרנות.

פילוסופיית ההשקעות של וואנגרד נותרה היום כבעבר: בבואנו להשקיע יש להתמקד רק במשתנים בהם אנחנו יכולים לשלוט באופן מוכח: טווח השקעה ארוך בלבד, ביזור רחב ככל הניתן, דמי ניהול נמוכים והקצאת נכסים על בסיס נתונים הסטוריים כמותיים של סיכון/תשואה.

מותג ה- ETF-ים שאותו אימצה Vanguard בשנת 2001 היה VIPERs. וואנגרד רצתה לבדל את עצמה מהמתחרים ובו בזמן להראות למשקיעים שבעצם מדובר באותן קרנות נאמנות אותן הציגה בעבר. לכן היא הוציאה פטנט על סוג ה- ETF אותו היא מנפיקה. ה- ETF-ים של וואנגרד הם בעצם סוג של מניה בקרן נאמנות פתוחה רגילה. כלומר, כל ETF של וואנגרד נסחר גם כקרן נאמנות רגילה אשר נקנית ונמכרת בסוף היום, וגם כ-ETF הנסחר כמו כל מניה רגילה. כיום וואנגרד כבר אינה משתמשת במותג VIPERs, אבל עדיין משתמשת באותו עקרון.

וואנגרד הנפיקה עד היום 38 ETF-ים. האחרון שבהם הוא התשובה של וואנגרד ל- ACWI של iShares, אותו סיקרנו בהרחבה בעבר. שמו הוא Total World Stock ETF וסימולו VT. המדד עליו הוא מבוסס (מבית FTSE) הוא אחד המדדים הרחבים והמבוזרים ביותר בעולם והוא כולל 2,910 מניות מ- 47 מדינות. דמי הניהול של המוצר החדש הם 0.25%, כך שניתן בהחלט לומר שהוא אכן מייצג את פילוסופיית ההשקעות של וואנגרד. מוצר כזה, למעשה מסוגל לכסות באופן מלא את המרכיב המנייתי כולו בתיק של משקיע לטווח-ארוך, אשר מעוניין בחשיפה גלובלית אמיתית. אפילו לישראל יש יצוג במדד, של כרבע אחוז.

אחרי פרישתו מתפקיד המנכ"ל ויו"ר וואנגרד, הביע ג'ון בוגל במאמר לוול סטריט ג'ורנל את  דעתו בנוגע לפופולריות הרחבה של מוצרי ה- ETF בשוק ההון האמריקאי. במאמר הוא מצביע על כך שרק 12 מבין 690 ה- ETF-ים הנסחרים בארה"ב מבוזרים במידה רחבה מספיק, המגלמת יתרונות עבור המשקיע, לפי תורתו. שאר ה- ETF-ים, הספציפיים יותר, משמשים למטרות ספקולציה ועלויות הקניה והמכירה שלהם הם בבחינת הפסד למשקיעים. אפקטיביות המדדים עליהם הם מבוססים (הוא מביא כדוגמא את המדדים המתבססים על דיבידנדים) אינה מוכחת בטווח הארוך.

מאז ומעולם, למשקיעים יש מטרה אחת ויחידה: להשיג תשואה עודפת. כדי להשיג אותה הם חייבים להסתכן. משקיעים המשקיעים באמצעות מוצרים העוקבים אחרי מדדים (תעודות סל ו-ETF) נוהגים להבחין בין סיכון שיטתי – הניתן לחישוב מנתוני העבר ומסומן באות בטא – לבין סיכון לא-שיטתי, המגלם את כל הדברים הבלתי-צפויים שעשויים לקרות למחיר המניה (או המדד), שלא ניתן לאמוד אותם על פי התנהגותם השיטתית בעבר. זוהי אלפא. אחת הטענות של הדוגלים בהשקעה במוצרי מדדים (כמו תעודות-סל) היא שניסיונות מוצלחים לבחור מניות בודדות בעלות אלפא חיובית הם יקרים מאוד, ולעיתים רבות עלותם יקרה אף יותר מהרווח המושג בעזרתם, ובטווח הארוך הם מתגלים כגרועים.

האסטרטגיה הכדאית ביותר עבור משקיעים פרטיים אפוא, היא להסתפק בתשואת הבטא. עם זאת, קיימות עדויות בעולם למספר מצומצם של משקיעים שהצליחו להשיג את האלפא הנכספת באופן עקבי (כמו במקרה של ווארן באפט). המוני ספרי השקעות פופולריים עוסקים בדוגמאות הללו, ובאופן בה השיגו את אותה האלפא.

משקיעים ומנהלי-השקעות רבים, סבורים כי הם מסוגלים – באמצעות ידע, מחקר וניתוח מקצועי – לבחור ניירות-ערך (כמו מניות או מדדים בביזור נמוך) בעלי אלפא חיובית. מכיוון שהם מודעים לסיכון הכרוך בכך, הם נוקטים לשם בניית תיק-השקעות באסטרטגיה המכונה "ליבה-לוויין".

הליבה של תיק ההשקעות כוללת רק מוצרים מדדיים (תעודות-סל ו-ETF-ים) בביזור גבוה, בהן המשקיע חשוף לסיכון שיטתי בלבד (בטא). בליבה מרוכז עיקר כספו של המשקיע, ואנחנו נמצא בה בדרך כלל מדדי יחוס רחבים, הכוללים מגוון גדול של חברות מסקטורים שונים וממדינות בעלות דירוג אשראי גבוה. דוגמאות: מוצרים על מדדי S&P 500, Russell, מדדי MSCI ACWI הבינלאומיים ועוד.

מסביב לליבה מוסיפים מנהלי ההשקעות "לווינים" – אלו יכולות להיות מניות בודדות, מטבעות, אג"ח "זבל", סחורות; או מוצרים מדדיים מבוזרים פחות – כמו תעודות-סל של מדינות בודדות (איטליה, ספרד, ישראל), סקטורים בודדים (טכנולוגיה, מים, הימורים, חיפוש נפט), איזורים גיאוגפיים (אמריקה הלטינית, סקנדינביה). נכסי הלוויין נבחרים באופן סלקטיבי על ידי המשקיע או מנהל-ההשקעות, אשר מהמרים על האלפא שלהם. מנהלי ההשקעות רבים מעדיפים שיהיו בעלי קשר נמוך ככל הניתן לנכסי הליבה בתיק (כי ניתן בדרך זו להקטין את רמת הסיכון הכוללת של התיק). לנכסי הלוויין מוקצה אחוז קטן יותר של נכסי המשקיע.

על מנת למדוד את האפקטיביות של האסטרטגיה, ניתן להשתמש במדד שארפ. מדד שארפ הוא מדד ביצוע באמצעותו ניתן להשוות תשואות עודפות, בהתחשב ברמת-הסיכון שנלקחה. במקרה זה, מחשבים מדד שארפ לתיק ההשקעות הכולל גם את הליבה וגם את הלוויינים, ומשווים אותו למדד שארפ של תיק הליבה בלבד, או למדד שארפ של מדד כמו ה- S&P.

למונח שוק-ספר (Frontier Market) אין עדיין הגדרה חד-משמעית המקובלת על מנהלי ההשקעות. מדובר בדרך-כלל בשוק קטן שעדיין אינו שייך לקטגוריית המדינות המתפתחות, או שווקים מתעוררים. קולומביה, צ'ילה, פקיסטן ופרו הן דוגמאות טובות לשוקי-ספר. לגבי וייטנאם הדעות חלוקות: חלק ממנהלי ההשקעות כבר יראו בה מדינה מתעוררת. שוקי הספר אינם פתוחים בדרך-כלל בפני משקיעים פרטיים ומוסדיים ממגוון סיבות: סחירות נמוכה, מגבלות חוקיות להשקעה או אי קיומה של בורסת ניירות-ערך. יתרה מכך, משקיעים לא התענינו בשווקים כאלו, מכיוון שהם היו כרוכים בתשואות שלא הצדיקו את רמת הסיכון הגבוהה. אולם הגלובליזציה שינתה את פני הדברים. כעת יכולות מדינות אלו לנצל את המשאב בו יש להן יתרון יחסי על פני המערב: כוח עבודה זול. התוצאה היא צמיחה חדה בתל"ג ובתשואות החברות.

לצד הצמיחה התפתח כלי נוסף אשר אפשר לחברות משוקי-ספר להתפתח: (ADR (American Depository Receipt. מדובר בתעודה סחירה המונפקת על ידי בנק אמריקאי המייצגת את מניות החברה, אשר מופקדות בבנק). מניית טבע הישראלית, למשל, נסחרת בארה"ב כ-ADR, כלומר רשומה רישום כפול. ADR-ים נסחרים בדולרים, מחלקות דיבידנדים בדולרים, והמשקיעים בבורסות ארה"ב מעדיפים לרכוש אותם על פני רכישה ישירה בבורסת האם.

ETF חדש הונפק בשבוע שעבר בארה"ב על ידי חברת Claymore, אשר כולל 42 ADR-ים של חברות המגיעות מ- 15 שוקי-ספר המתפרסים על פני כל הגלובוס: פולין, צ'ילה, מצרים, קזחסטן, פרו, צ'כיה, לבנון, ניגריה, פקיסטן, עומאן, קולומביה, קרואטיה, בחריין, ג'אורג'יה, איחוד האמירויות.

Claymore/BNY Mellon Frontier Market – FRN

זהו חידוש משמעותי מבחינת משקיעי המדדים, בעיקר בשל הקשר הנמוך בין שוקי-הספר לבין מדדי היחוס האמריקאיים. משקיעים המשתמשים ב- ETF-ים או תעודות-סל לביזור תיק ההשקעות שלהם מחפשים תמיד נכסים בעלי קשר (מתאם, או קורלציה) נמוך ככל הניתן, על מנת להוריד את רמת הסיכון הכוללת של התיק שלהם. שוקי-ספר אף מספקים להם פוטנציאל תשואה גבוה (לצד רמת סיכון גבוהה מאוד, כמובן).

דמי הניהול של המוצר החדש: 0.65%, והוא מוטה למגזר הפיננסי ולמגזר הטלקום. למוצר החדש צפויה תחרות בקרוב מאוד: שתי מנפיקות אחרות בארה"ב (PowerShares ו- Van Eck) כבר קיבלו אישור להנפיק ETF-ים על שוקי-ספר.

כיצד נבחרות החברות הכלולות במדד עליו מתבסס ה- ETF ? המנפיקה השתמשה בכמה משתנים כדי להגדיר מהו שוק-ספר: תל"ג, אינפלציה חזויה, הכנסה לנפש, פערים חברתיים ורמת ההפרטה בשוק. כדי לבחור את החברות הכלולות במדד השתמשה בקריטריונים של סחירות מינימלית, שווי-שוק ומחיר מניה מינימלי.

מספר חברות במדד הן חברות ממדינות ערביות (כמו לבנון ובחריין). לא ידוע עדיין האם מנפיקות תעודות-סל צפויות להנפיק מוצרים מקבילים מתוצרת כחול-לבן, למרות שמוצרים כאלו עשויים להיות פופולרים מאוד בישראל: המשקיעים הישראליים ידועים כחובבי מוצרים עתירי-סיכון. מוצרים כאלו רצוי שלא יכללו חברות ממדינות-ערב, אשר יעוררו ללא-ספק  מחאה ציבורית.

בורסות בהן מונפקים ETF-ים עברו לאחרונה ארגון-מחדש, לאור סדרת המיזוגים ורכישות שבוצעה בשנים 2005-2007, אשר יצרה 3 קבוצות-ענק של בורסות בעולם, אותן נסקור בהמשך. שילוב של התפתחות טכנולוגית וצרכים חדשים מצד חברות מונפקות, סוחרים ומשקיעים הביאו להיווסדן של 3 בורסות וירטואליות חדשות.

הצרכים החדשים:

1. צמצום דרישות המינימום להנפקה – העידן הטכנולוגי מאפשר למשקיעים לזהות פוטנציאל ולרצות לרכוש חלק גם של חברות קטנות מאוד, ללא היסטוריית מכירות יציבה ואף במקרים קיצוניים חסרות מודל עסקי מוכח.
2. צמצום התהליך והזמן הנדרש כדי להנפיק חברה – בעוד שבעבר היה מדובר בתהליך מורכב, ארוך ויקר, היום ניתן להנפיק חברה בתוך 6 חודשים.
3. היווצרות חברות בינלאומיות – גלובליזציה של התהליכים העסקיים, שווקים פתוחים והאינטרנט מאפשרים למשקיעים מכל רחבי הגלובוס להיחשף לפעילות העסקית של חברות ולרצות להשקיע בהם, או במדדים המבוססים עליהם.
4. ריבוי ניירות-ערך וסחירות ניירות-ערך – שליטה יעילה במסחר  באלפי מניות חברות בכל בורסה אינה יכולה להתבצע ביעילות ובהוגנות על ידי בני-אדם.
5. עשיית-שוק אלקטרונית – עשיית-שוק יכולה להתבצע באופן אלקטרוני באופן יעיל ומהיר.
6. הורדת עלויות הקניה והמכירה של ני"ע – הטכנולוגיה מאפשרת להוזיל את עלויות הקניה והמכירה של ניירות-ערך.
7. הכנסת רובוטים סוחרים – אחוז גדול מאוד מהמסחר בבורסות מתבצע כיום באמצעות מערכות ממוחשבות המסוגלות לממש אסטרטגיית מסחר באופן אוטומטי ומבלי להיות מושפעות מהטיות אנושיות. מערכות אלה דורשות יכולת תגובה מהירה מהבורסה.
8. מוצרים מדדיים – תעודות-סל, ETF-ים, ETN-ים הינם מוצרים מדדיים המבוססים על כמות גדולה מאוד של ניירות-ערך. המוצרים הללו מציגים את הרכבם באופן שקוף בכל רגע למשקיעים ולסוחרים ויכולים להתקיים רק בסביבה אלקטרונית של סחירות גבוהה.
9. ביקוש מצד המשקיעים למוצרים מדדיים רב-לאומיים.

בורסות באופן מסורתי התפתחו בתוך מדינות, כדוגמת הבורסה לניירות-ערך של תל-אביב, בה נסחרות מניות של חברות ישראליות. אבל כללי המשחק השתנו וכיום בורסות מקומיות מאבדות באופן הדרגתי מחשיבותן. חברות ישראליות מנפיקות היום גם ב- NASDAQ וב- AIM, המאפשרות להן חשיפה גלובלית והנפקה זולה יותר ומהירה יותר.

כל התהליכים הללו דחפו להיווצרות תאגידים רב-לאומיים המאגדים כמה בורסות. שני התאגידים הבינלאומיים NYSE Euronext ו- NASDAQ OMX כוללים בורסה עיקרית לחברות גדולות, בורסה אלטרנטיבית וגמישה לחברות קטנות, בורסת נגזרים ובורסה וירטואלית (בורסה אלקטרונית שאינה מזוהה עם מיקום גיאוגרפי מסוים).

 NYSE Euronext
NYSE (New York City)
AMEX (New York City)
NYSE Euronext (Paris)
NYSE Alternext (Paris)
NYSE Arca

זהו התאגיד הבורסאי הגדול ביותר בעולם. בורסת AMEX האמריקאית הוותיקה שייכת לו אף היא. לצד הבורסות העיקריות באמריקה ובאירופה נוסדו גם בורסת ה- Alternext האירופאית המיועדת לחברות קטנות ובורסת ה- Arca הוירטואלית המיועדת לאותה מטרה בארה"ב. כדי לאפשר יותר סחירות ומהירות העביר התאגיד את כל פעילות ה- ETF וה- ETN לבורסת Arca, המהווה כיום המתחרה העיקרית של בורסת NASDAQ. למעשה, מדד 100 מניות הטכנולוגיה NYSE Arca Tech 100 הוא המתחרה החדש של ה- QQQ הותיק (הכולל מניות גם מבורסת NASDAQ וגם מבורסת Arca). השנה אף הונפק עליו ETF. הסימול שלו הוא NXT והוא גובה דמי ניהול של 0.5%. כלולות בו חברות כמו Apple, IBM, Adobe, BMC ועוד. בבורסת Euronext גם נסחרים ETF-ים.

NASDAQ OMX
NASDAQ (New York City)
OMX (Stockholm)
OMX Nordic + OMX Baltic
First North
NASDAQ OMX Pan European Market

התאגיד השני בגודלו נוצר לפני שנה בדיוק כאשר NASDAQ קנתה את בורסת OMX השוודית, בה נסחרות חברות מארצות סקנדינביה ומהארצות הבלטיות. לאחרונה הם הודיעו על פתיחת בורסה פאן-אירופאית חדשה ((NASDAQ OMX Pan European Market המיועדת לחברות אירופאיות גדולות. בורסה חדשה נוספת שמוקמת כיום בידי התאגיד היא First North, והיא התשובה שלו להצלחת ה- AIM בלונדון. ב- NASDAQ נסחרים כיום ETF-ים רבים. לאחרונה הציג התאגיד את מדד NASDAQ OMX 100, הכולל את 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסות התאגיד.

London Stock Exchange
London Stock Exchange (London)
AIM (London)
Borsa Italiana (Milan)

לאחר מספר נסיונות כושלים, ויתרה NASDAQ OMX על השתלטות על בורסת לונדון, אשר מצידה השתלטה על Borsa Italiana האיטלקית. לבורסת לונדון העיקרית יש בורסת משנה חדשה יחסית המיועדת לחברות קטנות – AIM, בה הונפקו חברות ישראליות רבות בשנים האחרונות. בבורסת לונדון נסחרים ETF-ים רבים.

פאנל הכלכלנים בועידת הנשיא 2008 היה הזדמנות נדירה לשמוע ולצפות באנשי מאקרו-כלכלה מן השורה הראשונה. אנו ממליצים לכל משקיע לנצל את ההזדמנות לצפות בשידור באינטרנט של הפאנל. חברי הפאנל התייחסו למספר נושאים מאקרו-כלכליים החשובים למשקיעים במדדים באמצעות תעודות-סל, המנסים לזהות מגמות ארוכות-טווח ולתכנן בהתאם את תיקי ההשקעות שלהם. חברי הפאנל התייחסו בעיקר לסיכונים ולאתגרים עימם צריכה הכלכלה הגלובלית החדשה להתמודד. כולם, למעט מנכ"ל קרן המטבע העולמית דומיניק שטראוס-קאהן (אשר היה פסימי מאוד), נקטו באופטימיות זהירה.

אפקט הדומינו: כיצד גרם משבר האשראי הפיננסי למשבר כלכלי גלובלי

המשבר הפיננסי הנוכחי ייחודי בכך שהמוקד שלו בליבת שוק ההון: ארה"ב. ריבית נמוכה ואשראי זול מדי שניתן ללווים – מבלי שהסיכונים הוערכו כראוי על ידי הגופים המלווים – גרמו למחירי הדיור האמריקאי לעלות באופן מוגזם. כאשר הלווים לא הצליחו להחזיר את ההלוואות הגרועות שניתנו להם, התרסקו מחירי הדיור. זהו משבר הסאב-פריים אותו סיקרנו בשתי כתבות בעבר. כרגע שוק הנדל"ן האמריקאי נתון במיתון עמוק, אך כפי הנראה הרע מכל כבר מאחורינו. הבעיה האמיתית שנוצרה היא שהמשבר הפיננסי גרם למשבר כלכלי. מערכת הקשרים בין שני המשברים מורכבת ולא ברורה: נראה כי המשבר הפיננסי גרם למשבר אמון משתק בין גופים פיננסיים, שהתיאבון שלהם לסיכון נמוג והם נמנעים מלהעניק הלוואות. זהו מצב מסוכן שבו הכלכלה האמריקאית "קפואה" מפעילות עסקית. חברי הפאנל נזהרו מאוד מלהשתמש במילה הפסימית "מיתון" ומעדיפים להשתמש במילה "האטה". המצב הזה יכול להיפתר רק על ידי הטמעת מנגנונים ונורמות של גילוי נאות ושקיפות לחברות. אסטרטגית ההשקעות אבי ג'וזף-כהן מגולדמן זקס טוענת כי כבר קיימים סימנים של התייצבות גם למשבר הכלכלי וכי שנת 2009 כבר תהיה שנת צמיחה.

גלובליזציה והמעבר המהיר לכלכלה גלובלית, מקומם של הודו וסין בפרדיגמה החדשה

חברי הפאנל השתמשו מספר פעמים בדימוי התפרקות הקרונות מן הקטר, לו ייחדנו כתבה באתר. יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, הדגיש את העובדה כי 70% מהצמיחה בעולם נובעת היום ממדינות מתפתחות ורק 30% ממדינות מערביות. ארה"ב, שהיתה הקטר הכלכלי (או כפי שהגדירה זאת ג'וזף-כהן "מקור האנרגיה הכלכלית" של העולם) אשר גרר את שאר כלכלות העולם, אינה עוד האחראית היחידה ליציבות הכלכלית בעולם, ועכשיו ישנן שותפות נוספות, ובראשן סין. אם עד שנת 2004 היתה היבואנית העיקרית (דבר שגרם לפער גדול מדי במאזן התשלומים שלה), הרי שעתה היא תרצה לתעדף ייצוא במטרה לסגור את הפער, והיא מצפה שמדינות נוספות יקחו על עצמן את האחריות לעידוד צמיחת הכלכלה העולמית. ז'אנג סיווי, סגן יו"ר הקונגרס הלאומי הסיני לשעבר, הסביר כי סין צריכה להתמודד כעת עם בעיות חדשות הנובעות מן הצמיחה המואצת שעברה ארצו בשנים האחרונות: אינפלציה מואצת והתחממות שוק-ההון. הוא מכנה את השליטה הממשלתית ביואן בכינוי Firewall. ראטן טטה, יו"ר קבוצת טטה ההודית (ואחד ממוקדי תשומת-הלב בועידה) הסב את תשומת-הלב לביקורת התקשורתית שספגה הודו במקביל לצמיחה שהביאה איתה הגלובליזציה לארצו: נטען כי מפעלי ההיי-טק ומוקדי שירות הלקוחות בהודו גורמים לאבטלה במקצועות צווארון-לבן בארה"ב.

התרחבות פערים סוציואקונומיים, פגיעה בחלשים

הגלובליזציה הביאה איתה לצד העלייה ברמת החיים הממוצעת בעולם גם בעיות רבות. אריק מסקין, חתן פרס נובל לכלכלה מאוניברסיטת פרינסטון, טוען כי התיאוריה שגרסה כי הגלובליזציה תעלה את רמת-החיים של העניים התנפצה לקרקע המציאות, וכי בפועל התרחב הפער בין עשירים לעניים. שוק העבודה הפך אמנם לבינלאומי, אך הוא משתלם יותר לאנשים בעלי מיומנויות גבוהות יותר. דומיניק שטראוס-קאהן מנכ"ל קרן המטבע העולמית טוען כי לא ניתן כלל לטעון לזכות הגלובליזציה מבלי שבעיות העולם יתחילו להיפתר במשותף, ברמה הבינלאומית. הוא מציג כדוגמה את בעיות אי-ההתניידות בין המטבעות דולר, אירו, ין ויואן (renminbi). הוא אף מביא כדוגמה את מחירי הסחורות הגואים: המשבר הכלכלי הנוכחי כולל גם אינפלציה במחירי הנפט, המזון והמתכות, ממנה סובלים בעיקר במדינות עניות. ארצות אלו עשויות להפסיד את כל הצמיחה אותה הצליחו להשיג בעשור האחרון, שלא באשמתן. רעב ועוני עשויים לדרדר משטרים דמוקרטים ואף לגרום לשפיכות-דמים. יעקב פרנקל הזהיר מפני השלכות פנימיות הרסניות של מדיניות-מגן כלכלית (מפני הסערה הגלובלית בחוץ), שחלק מהמדינות עשויות לנקוט.

חינוך כמנבא שגשוג כלכלי

לשאלתו של סבר פלוצקר מנחה הפאנל, הצביעו שלושה מחברי הפאנל על חינוך כמנבא הטוב ביותר למצבה הכלכלי של כל מדינה בעוד 10 שנים, ושל ישראל בפרט. ג'וזף-כהן מגולדמן-זקס רמזה כי על פי ממצאי הדוחות הנוכחיים לגבי מצב החינוך בישראל, כדאי למקבלי ההחלטות לטפל בנושא בדחיפות.

בתמונה למעלה: ראטן טטה, יו"ר קבוצת טטה

תיאוריית הקטר (Locomotive Theory) – לפיה כלכלת ארה"ב היא הקטר הגורר את שאר כלכלות העולם – הוטלה בספק בשנים האחרונות, כאשר נראה היה שכלכלות אירופה, אמריקה הלטינית והמזרח הרחוק שעטו קדימה והותירו את ארה"ב הרחק מאחור. התיאוריה המחליפה – תיאוריית פירוק חיבורי הקרונות (Decoupling) – זוכה אף היא לביקורת בימים אלו, כאשר משבר האשראי האמריקאי הופך במהירות למשבר כלל-עולמי. האם אנחנו בתחילתו של עידן כלכלי חדש, או שאין כל חדש תחת השמש ?

בחמש השנים האחרונות באו כלכלנים רבים במבוכה, חסידי תיאוריית הקטר, כאשר תחזיותיהם לא התממשו: כלכלות של מדינות מתפתחות צמחו במהירות כה רבה, עד שנדמה היה שאינן תלויות יותר בכלכלת ארה"ב. אפילו המיתון המסתמן בארה"ב לא האט את קצב צמיחתן. גם בישראל אנחנו מרגישים את זה: הקשר בין עליות מדדי ת"א ומדדי וול-סטריט נחלש. ארה"ב הפסיקה לשמש כקטר שעל פיו נקבע קצב הצמיחה בעולם.

מה השתנה בעולם ?

1. צמיחה בייצור במזרח הרחוק ואמריקה הלטינית. ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם החקלאות דחפו חקלאים בארצות מתפתחות לעבור לערים ולהפוך להיות עובדי יצור במפעלים.
2. צמיחה בייצוא של המזרח הרחוק ואמריקה הלטינית – המערב צרך יותר מאשר הוא יצר. מן התיאבון הזה נהנו הכלכלות המתפתחות, ובעיקר סין, אשר הפכה ליצואנית הגדולה ביותר למערב.
3. עליות ביקושים ומחירים לאנרגיה, סחורות ומזון – האינפלציה נובעת מגידול אוכלוסין, עליה ברמת-חיים במדינות מתפתחות, התחממות גלובלית, אגירת מזון והגבלות על יצוא.
4. ליברליזציה של שווקים מתפתחים וגידול במעמד ביניים בארצות מתפתחות.
5. עלייה ביבוא בארה"ב – כספם של הצרכנים האמריקאיים הוזרם למדינות מתפתחות, אשר סיפקו להם יצוא זול. כל זאת לצד יואן חלש באופן מוכוון על ידי סין.

כלכלנים רבים טענו כי עידן כלכלי חדש בא לעולם, בו התפרקה הרכבת, ומספר קרונות החלו לנוע בכוחות עצמן, והתיאוריה החדשה זכתה בשקט לכינוי "תיאוריית הפירוק / פירוד" (Decoupling).

ואז הגיע חודש ינואר 2008, בו צללו מדדי המניות במדינות מתפתחות הרבה מעבר לירידות השערים בבורסות ארה"ב.  את המצב הזה לא צפתה גם התיאוריה החדשה. אז מה קורה כאן ?

השחקן החדש: גלובליזציה

קיים משתנה נוסף שעלינו, כמשקיעים, להתרגל לקיומו ולהתחשב בו: גלובליזציה.

גלובליזציה משמעותה היווצרות קשרים (כלכליים) חדשים בין כלכלות בעולם, וכן היווצרות חברות בינלאומיות. לא עוד כלכלה אחת דומיננטית המניעה את גלגלי העולם. מעתה רשת הקשרים המורכבת שבין הכלכלות היא הדומיננטית. כל משבר חדש הוא עכשיו משבר גלובלי: משבר אשראי, משבר אנרגיה, משבר מזון.

ומשברים מורכבים – מחייבים פתרונות מתואמים ורב-לאומיים. פתרונות מקומיים לא יועילו עוד.

איך משקיעים כשאין קטר לרכבת ?

תעודות-סל או ETF-ים מאפשרים למשקיע לבנות תיק מתאים לתקופות סוערות, בהן עוברת הכלכלה הגלובלית שינויים ארוכי-טווח. איך עושים זאת ?

1. שימוש במדדים בינלאומיים במקום במדדים אמריקאיים, כמדדי יחוס. אם בעבר השתמשנו ב- S&P או ב- Dow כבנצ'מרק – עכשיו יש לבחון כל אפיק השקעה למול אלטרנטיבה בינלאומית.
2. השקעה במגזרים שאינם תלויים במשאבים חיצוניים (אנרגיה, סחורות). דוגמאות למגזרים כאלו: ביטוח, בריאות, בניה, טלקום, הימורים, בנקאות. ניתן להתמקד בכל אחד מהמגזרים באמצעות תעודות-סל.
3. התמקדות במגזרים המספקים אלטרנטיבות בעת משברים: אנרגיה חלופית, מים.
4. ניהול גידור סיכונים באמצעות נכסים כמו אג"ח ומטבעות – שגם להם מגוון פתרונות מדדיים.

הטייה מקומית היא תופעה רווחת בשוקי ההון בעולם. גם המשקיע הישראלי נוטה להשקיע את רוב כספו במוצרים מדדיים כחול-לבן (תעודות-סל), ובדרך-כלל במדדים מקומיים (ת"א 25, ת"א 100). הסיבה להטייה זו היא בדרך-כלל מערכת השיווק המקומית הפונה אליו, וכן הגבלות המופעלות עליו (מיסוי שונה, עלויות קניה ומכירה שונות, סיכון מטבע זר וכו'). הטייה זו קטנה מעט בשנים האחרונות, לא מעט בזכות האינטרנט, המאפשר למשקיע חשיפה למוצרים מחוץ לגבולות המדינה. ETF.co.il מסקר לרוב תעודות-סל ישראליות ו-ETF-ים אמריקאיים, אולם הפעם נתמקד באחת השחקניות המשמעותיות ביותר בשוק ההון האירופאי – Lyxor Asset Management. כמו בארה"ב ובישראל, גם באירופה צמח שוק ה- ETF-ים בשנים האחרונות. BGI, אותה סיקרנו בעבר, היא המנפיקה הגדולה ביותר באירופה, תחת המותג iShares. בעוד שבארה"ב יריבתה הגדולה היא SSgA (בעלת המותג SPDR), הרי שבאירופה SSgA היא שחקן קטן. השחקנית השניה בגודלה היא Lyxor, אשר מחזיקה בכ- 25% משוק ה- ETF האירופאי, ומנפיקה בכל הבורסות הגדולות באירופה (היא גם מנפיקה מחוץ לאירופה – בסינגפור ובהונג-קונג). Lyxor שייכת לקבוצת Société Générale ומנהלת כרגע יותר מ- 26 מיליארד יורו באמצעות ETF-ים. היא מנהלת את ה-ETF הגדול ביותר והסחיר ביותר באירופה – Lyxor ETF DJ Euro STOXX 50, שהמדד עליו הוא מתבסס מוכר היטב למשקיעים הישראליים. כל ETF של Lyxor מונפק לרוב בכמה בורסות באירופה במקביל, כאשר אחת מהן היא העיקרית (ובדרך כלל שייכת לתאגיד הבורסות הגלובלי Euronext). באמצעות 100 ה-ETF-ים של Lyxor ניתן להשקיע באופן ממוקד בכל סקטור אירופאי: רכב, חקלאות, כימיקלים, רפואה ותרופות וכדומה).

להלן מספר מוצרים חדשים וייחודיים של Lyxor, אשר עשויים לעניין משקיעי מדדים:

Lyxor ETF FTSE RAFI US 1000

הכולל אלף חברות אמריקאיות

Lyxor ETF FTSE RAFI Europe

הכולל אלף חברות אירופאיות שאינן נסחרות בארה"ב

Lyxor ETF FTSE RAFI Eurozone

הכולל אלף חברות אירופאיות הנכללות בגוש היורו

Lyxor ETF FTSE RAFI Japan

הכולל אלף חברות יפניות

אלו הם 4 ETF-ים חדשים, שהרכבם נבחר על פי נוסחה כמותית. הנוסחה מבוססת על דיבידנדים מחולקים, תזרימי מזומנים, הכנסות ומכפיל הון. מטרתם להשיג תשואה עודפת על מדדי ייחוס מקובלים (S&P, Dow) ועל מדדים מנוהלים פופולאריים (כמו אלו של MSCI). כולם נסחרים בבורסת לונדון (LSE) בפאונד בריטי או בדולר אמריקאי וכולן גובות דמי ניהול של 0.75%, הנחשבים גבוהים למדי בעולם מוצרי המדד. מיועדים למשקיעים לטווח ארוך.

Lyxor ETF South Africa

כולל את 40 החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסת יוהנסבורג (JSE). דמי ניהול 0.65%.

Lyxor ETF MSCI Greece

משקיע במדד MSCI על חברות יווניות.

Lyxor ETF WISE Quantitative Strategy fund

אין ספק כי ה- ETF הזה הוא ההצעה המעניינת ביותר של Lyxor. הוא מבוסס על אלגוריתם כמותי המניח שני דפוסי מסחר שנמצאו במחקרים:

1. משקיעים שמחים לשלם יותר על מניות ערך.
2. בעקבות הודעה חיובית מפתיעה של חברה, מחירה בשוק נוטה לעלות בשלושת החודשים הבאים (וההיפך לגבי הודעה שלילית מפתיעה).

האלגוריתם בוחר, על בסיס ההנחות, 60 חברות מתוך מגוון של 600 חברות אירופאיות בינוניות וגדולות. המנפיקה ממליצה על טווח השקעה בינוני ומעלה (5 שנים לפחות). דמי ניהול: 0.75%. נסחר בבורסת Euronext בפריז.

הירידות בשווקים הבינלאומיים ובארץ בעקבות משבר האשראי האמריקאי גרמו מפח-נפש למשקיעים רבים שראו את תשואות השנים האחרונות מתאיידות בתוך פרק-זמן קצר. מעניין לבדוק אילו סקטורים ומדינות השיגו למרות הכל תשואות חיוביות גבוהות עבור משקיעים לטווח קצר (עד 5 שנים). השתמשנו בווידג'ט החדש והמומלץ לשולחן העבודה מבית iShares וגילינו מי המשתתפות במצעד המנצחות השנה.

המנצחות הגדולות – ברזיל ואמריקה הלטינית

המדדים על ברזיל השיגו את התשואות הגבוהות ביותר ב-5 השנים האחרונות. המקום הראשון נשאר בידי ברזיל גם בטווחי זמן של 3 שנים ושל שנה אחת. בכל הטווחים הללו השיגו המשקיעים תשואות מרשימות של 60%-70%. סאב-פריים ? בשביל המשקיעים שהימרו על ברזיל זו היתה הפרעה קלה. את ברזיל סיקרנו בעבר כאן וגם כאן. בארץ ישנן 3 תעודות-סל על ברזיל: פריזמה MSCI  ברזיל, קסם ברזיל ופסגות סל ברזיל. בארה"ב: EWZ.

לא רק ברזיל צמחה בקצב מהיר – גם כל המדינות סביבה צמחו: ארגנטינה, צ'ילה, מקסיקו. כלכלות האיזור כולו צמחו מאז 2004. חשוב לשים לב שקיים מתאם גבוה מאוד בין תעודות-סל של אמריקה הלטינית לבין תעודות-סל של ברזיל, ולכן משקיע המעוניין להתמקד באיזור צריך לבחור רק את אחת החלופות. קסם אמריקה הלטינית מבוססת על מדד איזורי, וגם ILF ו-GML בחו"ל.

במקום השני – BRIC

תעודות-סל ו- ETF-ים מאפשרים למשקיעים קוקטיילים מורכבים בסיכון גבוה. בקוקטייל הזה מצאנו את כל המדינות המתפתחות ממזרח ומערב בסל מוזר אחד: ברזיל, רוסיה, הודו, סין. כלכלנים מסביב לעולם טועים כי כולן יהיו מעצמות כלכליות. במאמר בחודש אוקטובר 2007 פירטנו באילו משתנים הדבר תלוי. הנציגה המקומית היא תכלית בריק. בחו"ל יש גם את EEB, BKF, BIK.

במקום השלישי – סחורות

אין ספק כי המקום הראשון שמור לסלי הסחורות, ובראש וראשונה נפט, שנראה שאינו מתכוון להפסיק במסע ההתייקרויות שלו. באמצעות תעודות-סל ניתן להשקיע בנפט, זהב וכסף, וכן בסלים רחבים הכוללים מספר רב של סחורות (תאלי סחורות, קסם סחורות). בחו"ל היצע המוצרים רחב הרבה יותר ואף ממוקד הרבה יותר. סיקרנו את נושא הסחורות במספר גדול של כתבות באתר, אליהן ניתן להגיע באמצעות סרגל הקטגוריות בצד שמאל.