שוק תעודות הסל צמח בשנים הארונות ותפס נפח משמעותי מהמסחר היומי בבורסה. עד לאחרונה היו בישראל 7 מנפיקות תעודות סל אשר הפכו כולן לשחקניות מוכרות בתחום -אינדקס תעודות סל, הדס תעודות סל, מבט תעודות סל, פריזמה תעודות סל, קסם תעודות סל, פסגות תעודות סל (קודם תאלי תעודות סל) ותכלית תעודות סל. בכניסה של מנפיקה חדשה לשוק (פאי תעודות סל מבית פאי פיננסים) מעניין לראות אילו חידושים היא מתכוונת להציעה וכיצד היא מתכוונת להתבלט בשוק שכבר היום נראה רווי.

שקיפות

נקודה חשובה שיש לקחת בחשבון כשבודקים מנפיקת תעודות סל כיום היא מידת השקיפות לגבי עלויות ישירות ועקיפות הכרוכות במסחר בתעודות סל:

מלבד עלויות קניה ומכירה ודמי משמורת הנקבעות ע"י הבנק או הברוקר, אשר למנפיקה אין השפעה עליהן, קיימים דמי ניהול וכן עלויות הנובעות מאחוז הדיבידנד המחולק למחזיק בתעודה. עלויות אלה הן בשליטת המנפיקה. גם הרצון לחשוף את העלות האמיתית של התעודה, או לגלם את הנגיסה בדיבידנד ודמי הניהול כמרכיב יחיד הניתן להבנה תלוי במידה רבה במנפיקה.

חדשנות

שוק התעודות ה"פשוטות" הוא שוק רווי: ישנם מדדים אשר כבר היום יש עליהם 5 תעודות סל (ת"א 25 לדוגמא). אולם, עדיין יש מקום רב לחדשנות בהשקעות אינדקס כמו שרואים היום בשוק ה- ETFים. ישנם ETFים מורכבים (יש גם תעודות סל כאלו), ETFים אקטיבים, ETFים על נישות צרות (כמו אנרגיה סולארית) ו- ETFים המיועדים להשקעות לטווח ארוך ויכולים להוות תחליף לביטוחי פנסיה למיניהם. רשימת החידושים האפשריים היא אינסופית ונקווה שפאי תעודות סל כמנפיקה חדשה תעודד חדשנות בתחום.

בהנפקה הראשונה שתערך היום יוצאת פאי תעודות סל עם 4 מוצרים:

פאי מדד ת"א 25 – מדד לייחוס- ת"א 25, דמי ניהול למועד פרסום התשקיף- 0%. שעור השתתפות בדיבידנד- 100% למועד פרסום התשקיף.

פאי מדד סל מט"ח, אג"ח נסחרות וצמודות מט"ח – מדד לייחוס- אג"ח נסחרות וצמודות מט"ח, דמי ניהול למועד פרסום התשקיף- 0%. תקבולי ריבית- החברה תחלק 100% מהריבית שמחלקים האג"חים המוחזקים בניכוי עלויות והפסדים שיווצרו ממסחר בחוזי עתידיים על האג"חים. החברה שומרת לעצמה את הזכות לשנות את מקדם שיעור ההשתתפות בין 100% ל- 0%.

פאי מדד מק"מ – מדד לייחוס- מדד המק"מ, דמי ניהול למועד פרסום התשקיף- 0%. תקבולים נוספים- אין

פאי מדד מורכבת – מדד לייחוס- מדד ת"א 25 (60%), מדד ת"א 75 (20%) ומדד יתר 50 (20%), דמי ניהול למועד פרסום התשקיף- 0.2%. שעור השתתפות בדיבידנד/ ריבית 0% למועד פרסום התשקיף.

באיחור רב מונפקים בארה"ב שני ETF העוקבים אחרי מדדים ישראליים. העיתוי משקף את ציפיות אנשי השיווק של בתי ההשקעות הגדולים בארה"ב לגבי מידת היכולת שלהם לנגוס נתח מההון המושקע בקרנות אינדקס; ואת דירוג האשראי של ישראל, שעדיין לא משקף מדינה מפותחת.

את ה- ETF הראשון קיבלה אישור להנפיק Northern Trust, והוא יעקוב אחרי מדד ת"א 25. זוהי מנפיקה חדשה לחלוטין, אשר מנפיקה את ה- ETF של ישראל יחד עם 26 ETF-ים בינלאומיים נוספים, המהווים תחרות ישירה למותג הוותיק iShares. הסדרה החדשה של ה- ETF-ים תמותג תחת השם "NETS". דמי הניהול עדיין לא נחשפו. מכיוון שמדובר במנפיקה חדשה לחלוטין של ETF-ים בארה"ב, קשה להעריך את מידת אפקטיביות מערך השיווק שלה.

המנפיקה השניה היא Barclays אשר תנפיק ETF תחת המותג iShares, אשר יעקוב אחרי מדד MSCI Israel, שהוא מדד סלקטיבי המתיימר להשיא תשואת יתר מעבר למדד הבורסאי הפאסיבי. דמי הניהול שיגבו עבורו בארה"ב הם 0.74%.

שני ה- ETF-ים יתחרו אחד בשני על תשומת לב המשקיעים. במקביל להם מנפיקות המתחרות גם ETF-ים על שווקים חדשים כמו תאילנד, צ'ילה (כבר הונפק לפני שבועיים, סימול ECH), פורטוגל, יוון.

ETF-ים, בניגוד לתעודות-סל, צריכים להחזיק בנכסי הבסיס אותם הם עוקבים, ולכן הון רב עתיד להיות מושקע דרכם בישראל.

כמה כסף יושקע בישראל באמצעותם?

לצורך ההערכה, אנחנו יכולים רק להשתמש ב- ETF-ים בינלאומיים אחרים שהנפיקה Barclays עבור שווקים מתעוררים ומפותחים. סביר להניח שמה שיקרה בפועל יהיה איפשהו באמצע.

מלזיה – EWM – ה- ETF של מלזיה השיג מאז שנת 1996 נכסים של כמעט מיליארד דולרים.

מקסיקו -EWW – ה- ETF המקסיקני השיג מאז 1996 1.2 מיליארד דולרים.

צרפת – EWQ – השיג מאז 1996 חצי מיליארד דולרים.

בלגיה – EWK – השיג 300 מיליון דולר.

ספרד – EWP – השיג 700 מליון דולר.

כמובן שקיים גם קשר הדוק בין התשואות שהשיגו השווקים לבין הנכסים שצברו: ככל שהתשואה בשבע השנים האחרונות הייתה גבוהה יותר, כך השיג ה- ETF יותר שווי. גם הנתון הזה נלקח בחשבון לצורך ההערכה. בהקשר זה אנחנו איפשהו בין בלגיה לצרפת. כמו כן לקחתי בחשבון שיונפקו שני ETF-ים על ישראל, כלומר יותר שיווק.

ההערכה היא, לפיכך, שלשוק ההון בישראל יוזרמו ב- 10 השנים הקרובות בין חצי מיליארד למיליארד דולרים דרך ETF-ים. ערך נוסף הוא החשיפה שיקבלו חברות ישראליות בקרב משקיעים בחו"ל באמצעותם.

הערות:

1. כאמור, מעט קשה להעריך את הצלחת Northern Trust, שכן אין כל בנצ'מרק אחר תחת המותג הזה.
2. בנוסף, קשה להעריך כמה כסף יעבור מקרנות הנאמנות האמריקאיות המושקעות בישראל ל- ETF-ים.
3. השנים האחרונות היו שנים של צמיחה מואצת בישראל. אם השנים הקרובות יהיו שנים של מיתון הדבר יפגע בכמות הכסף הזר שתיכנס דרך ה- ETF-ים.

מנפיק חדש של תעודות-סל : אינדקס תעודות סל, הנפיק 3 תעודות סל על מדדי ת"א 100, ת"א 25 וניקיי 225. המנפיק החדש מתחייב לכך שבשנתיים הקרובות יוחזר למשקיעים 20% מהדיבידנד המחולק בגין נכסי הבסיס של המדד. 80% האחרים יושקעו חזרה במדד. המנפיק מציע את היתרון הזה על מנת להיכנס לשוק רווי מתחרים על אותם המדדים.

להלן מספר תובנות שמשקיעים עצמאיים שמפסידים כספים בימים האחרונים צריכים ללמוד. מדוע ? מכיוון שאין סיבה שמשקיע יפסיד כסף בסיטואציה הנוכחית, אם ניהל קודם לכן סיכונים באופן שיטתי, ואם התיק שלו מורכב כולו מתעודות-סל.
רמת הסיכון בהשקעה בשווקים מתעוררים (כולל בישראל) ובסחורות היא גדולה מאוד. התשואות אטרקטיביות מאוד והירידות מהירות וכואבות. הסיכון, אשר ידוע מראש, מבוטא בסטיית התקן הגבוהה של השווקים המתעוררים ושל הסחורות ובבטא הגבוהה שלהם. רמת החשיפה למניות ותעודות-סל על המדדים הישראליים צריכה להיות אף היא מוגדרת מראש ומותאמת לרמת הסיכון בה מעוניין המשקיע. ישראל היא שוק מתעורר לכל דבר ולפיכך רמת הסיכון בהשקעה בשוק הישראלי היא גבוהה מאוד. השוק הישראלי מגיב כמו כל שוק מתעורר, רק באופן קצת יותר מתון. נכסים "חסרי סיכון", כמו אגרות-חוב, חייבים להיות בעלי משקל משמעותי בתיק ולשקף במדויק את רמת הסיכון לה רוצה להיחשף המשקיע.
המשקיע העצמאי, אשר חשוף למדיות השונות – אינטרנט, עיתון, טלוויזיה – זוכה למנות גדושות של מידע מוטה. כל המדיות הממוסחרות בישראל מספקות נכון להיום מידע הנכתב על ידי בעלי אינטרס לשם מטרות מוגדרות. העיתונים מלאים לרוב בכתבות המנוסחות באופן אופטימי ובד"כ מופיעים בהם המלצות קניה (ולא מכירה). הסיבה לכך היא שזה מה שמוכר את העיתון. המשקיע הנבון צריך להיות מודע להטיות, להימנע מקריאת כתבות יזומות, ולנהוג באופן ביקורתי בהמלצות האנליסטים.
בישראל לא ניתן לתת הוראות מכירה וקנייה מסוג Stop ו- Good Till Cancel ולכן המשקיע הישראלי העצמאי חייב לעקוב אחרי ביצועי תעודות-הסל שברשותו מדי יום, ולקבל החלטות באופן רציונאלי. אצל ברוקרים פרטיים רבים ניתן לתת הוראות כאלו, אשר מגבילות הפסדים כאשר התנודתיות של ניירות הערך גבוהה מדי.
השקעה במדד דרך תעודות-סל תורמת למיתון הירידות בתיק במקרה של מפולת. זו בעצם תוצאת הביזור של התיק המושגת באמצעות תעודות-סל. במקרה של מפולת, הדבר מקנה לבעל התעודה יותר זמן למכור. הסחירות הגבוהה בתעודות-סל ומחויבות עושי-השוק אף מונעות מצב בו חסרים קונים.
אם בכל זאת אתם מאוכזבים זכרו כי בורסה יורדת זה דווקא חדשות טובות. אחרי מפולות נוצרות הזדמנויות קניה מצוינות.

המשקיע הישראלי אשר מעוניין לרכוש תעודות-סל ישראליות על מדדים ישראליים מובילים, ימצא עצמו מתלבט בבואו להחליט איזו תעודה לרכוש כאשר מדובר באותו המדד בדיוק. בהשוואת 4 תעודות הסל הישראליות על מדד ת"א 25 (מבט ת"א 25, קסם ת"א 25, תאלי ת"א 25, תכלית ת"א 25). כל התעודות מציעות 0% דמי ניהול, מדיניות דיבידנד זהה, דירוג אשראי זהה לחלקן (של חברת מידרוג) וכמובן מיסוי זהה. מעל דפי המדיה מתפארים מנהלי התעודות במרווחי קנייה ומכירה מצומצמים יותר ובגיבוי טוב יותר של חברת-האם, אך הם אינם מציגים באתרי האינטרנט שלהם ראיות כמותיות לכך. תעודת הסל הישראלית, מהגדרתה, חייבת לעקוב אחרי המדד המתאים, אך אינה חייבת להחזיק בנכסי הבסיס של המדד (בניגוד למודל ה – ETF בארה"ב). המנפיקות הישראליות מצהירות על יחס נכסים להתחייבויות מוגדר ומגבות עצמן באמצעות מזומן, מק"ם, אג"ח, נכסי הבסיס של המדד ושימוש רב בנגזרים. בגיבוי כזה קיימים סיכונים לכשל תפעולי, אשר עשויים להביא לחדלות-פרעון. הרשות לניירות ערך הזהירה מפני הסיכונים הללו בספטמבר 2005. במילים אחרות, היא מעידה שאין בשיטה הקיימת מספיק איזון ובלמים אשר יגנו על המשקיעים. חברת מעלות, שטרם החלה לדרג תעודות-סל, מעידה במאמר באתר האינטרנט שלה כי לאחר בחינת מאפייני המנפיקות הישראליות היא מצאה "הבדלים מהותיים" ביניהן בנושא הלימת ההון העצמי להתחייבויות התעודה, מידת הליברליות של מדיניות ההשקעה, קיום פוליסות ביטוח, נוהלי הדיווח והבקרה, מקצועיות המנהלים ומערך המחשוב. נכון להיום, יהיה מדובר בכלי היחיד (המתיימר לאובייקטיביות) אשר יצביע על הבדלים ויוכל לשמש את המשקיע בקבלת החלטה מושכלת.