בעקבות עדכונים אחרונים בהיצע של תעודות סל ישראליות הכוללות אגרות-חוב, הרי לפניכם טבלת תעודות-הסל המעודכנת.
כפי שניתן להיווכח אינדקס תעודות סל השלימה פערים מול קסם, מבט ותכלית בכל הנוגע לתעודות גליל ושחר. לא ברור האם פסגות סל צפויה להנפיק אף היא תעודות-סל גליל, המתאימות למצב הרוח.
לשחקניות החדשות פאי תעודות-סל וכן הראל תעודות-סל מצפה רף כניסה גבוה ויקר, אם ירצו להיכנס לנישת תעודות-סל של אג"ח.

אג"ח	הסבר	טווח	קסם	מבט	אינדקס	תכלית	פסגות סל	הדס	פריזמה
גליל	צמודה בריבית קבועה	0-2	V	V	V	V
		2-5	V	V	V	V
		5-7	V	V	V	V
		7-10	V	V	V	V
		10-15
		15+
שחר	לא צמודה בריבית קבועה	0-2	V	V	V	V	V
		2-5	V	V	V	V	V
		5+	V	V	V	V	V
		כללי	V		V	V
גילון	לא צמודה בריבית משתנה (מק"מ)		V	V	V	V	V
שקלי	כל הלא צמודים				V			V
תל-בונד	20 קונצרניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר. צמודות עם ריבית קבועה		V	V	V	V	V
תל בונד 40	40 הקונצרניות הבאות בתור		V	V	V	V	V
תל בונד 60	תל בונד 20 + תל בונד 40		V	V	V	V	V

כמו בישראל (אג"ח גליל או כפיר), גם בארה"ב קיימות אגרות-חוב צמודות מדד, המכונות בקיצור TIPS – Treasury Inflation Protected Securities. משתמשים בהם משקיעים החוששים משחיקת הערך של כספם עקב אינפלציה של המחירים בשוק. הביקוש לאגרות-חוב מסוג זה הוא גדול גם בארץ וגם בעולם, עקב החשש התמידי מהתפרצות אינפלציונית העשויה להיווצר ממגוון סיבות, כפי שההסטוריה הוכיחה בארץ ובעולם.
אגרות-חוב נחשבות לאפיק השקעה "חסר-סיכון" בקרב משקיעים, ומהוות מרכיב חשוב בכל תיק השקעות. תפקידן להוריד את רמת הסיכון הכוללת של התיק. אגרות-חוב צמודות מדד משלמות למשקיע ריבית (קבועה) וכן פיצוי בגובה עליית האינפלציה (אם מדד המחירים יורד הקרן לא נפגעת כלל). המשקיע חשוף בעצם, רק לסיכון של עליית ריבית.
היצע ה- ETF-ים האמריקאיים הכוללים אגרות-חוב מוגני-אינפלציה (TIPS) כולל נכון להיום שלושה מוצרים. שניים מהם כוללים אגרות-חוב ממשלתיות של ארה"ב. השלישי, אשר הונפק השבוע תחת הסימול WIP, כולל אגרות-חוב ממשלתיות של מדינות מחוץ לארה"ב (כולל גליל ישראלי של 7 שנים – כבוד !).
ה- ETF הוותיק ביותר על TIPS הוא TIP מסדרת iShares של BGI. דמי הניהול שלו הם 0.20% והוא כולל 24 אג"ח ממשלתיים אמריקאיים בדירוג AAA.

iShares Lehman TIPS Bond ETF – Symbol: TIP

SPDR Barclays Capital TIPS  – Symbol:IPE

WIP הוא ה- ETF החדש מסדרת  SPDR של SSgA. הוא כולל אגרות-חוב של 18 מדינות מחוץ לארה"ב, 70% מהן של מדינות מפותחות ו- 30% מהן של שווקים מתעוררים. המשקיע משיג באמצעות ה- ETF חשיפה גלובלית למגוון מטבעות ולמגוון תשואות של אגרות-חוב שונות. הביקוש למוצר מסוג זה נוצר עקב הסכנה המוגברת להתפרצויות אינפלציוניות במדינות עם כלכלה פחות חזקה מזו של ארה"ב, במקביל למגמת ההיחלשות של הדולר בעולם ועליית מחירי הסחורות, שבתורם גורמים לעליית מחירי המוצרים. דמי הניהול שלו הם 0.5% והוא כולל 74 אג"ח מ- 18 מדינות. 60% מדורגות AAA, 25% מדורגות A והשאר בדירוג נמוך יותר.

SPDR DB International Government Inflation-Protected Bond ETF – Symbol:WIP

המינוחים "תעודת סל" ו-ETF לעיתים קרובות יוצרים התייחסות אוטומטית למדדי מניות.
למעשה, בזכות ההתפתחות המדהימה של תעשיית תעודות הסל / ETFs בשנים האחרונות, קיימת היום אפשרות בהחלט מעניינת לנהל תיק באופן "סולידי", דהיינו ללא מניות. אני כותב את המילה "סולידי" בין גרשיים משום שבניגוד לדעה רווחת, ניהול בסגנון שכזה לא נטול סיכונים ותנודתיות.
ניתן להבחין בשתי גישות שונות ומשלימות לניהול הסולידי: הראשונה, מבוססת תעודות סל אג"חיות, השנייה, מבוססת תעודות סל מט"חיות.
בקשר לגישה הראשונה, מה היתרונות העיקריים בהשקעה בתעודת סל אג"חית בהשוואה להשקעה ישירה באג"חים?
היתרון הראשון, כבד משקל בעיניי, נובע מכך שהתעודה מבטלת אחד משני הסיכונים הכרוכים בהשקעה אג"חית. שני הסיכונים הם:

1) סיכון הריבית, הנקרא Rate Risk בלשון הספרות המקצועית. סיכון זה כרוך בעליית ריבית הגורמת באופן אוטומטי לירידת שער האג"חים בעלי ריבית קבועה. הירידה יותר חדה ככול שמדובר באג"חים לטווח ארוך יותר. כמובן שהמנגנון פועל הפוך ואפשר ליהנות מעליות שער כאשר הריבית יורדת.
2) סיכון האשראי, הנקרא Credit Risk. סיכון זה נובע מהעובדה, שאסור לשכוח, שכאשר משקיע קונה אג"ח, הוא בפועל מלווה כסף למישהו אחר. חד וחלק. ולכן, אם המישהו הזה פושט רגל, הלך הכסף, הון וריבית יחד. במקרה פחות חמור, ייתכן שמנפיק האג"ח ייפגע מהורדת הדירוג שלו, למשל מ-A ל-BBB או פחות וזה יתבטא לרעה בשער של האג"ח. סיכון זה מבוטל במקרה של השקעה אג"חית דרך תעודות סל. משום שהפיזור בתוך התעודה והמעקב שלה אחרי האינדקס האג"חי הרלוונטי גורמים לכך שלפשיטת הרגל או להורדת הדירוג של מנפיק אג"ח כלשהוא תהייה השפעה שולית על שער התעודה. זאת בעוד שמחזיקי האג"חים ישירות יפסידו את כל ערך החזקתם או חלק גדול ממנה.

יתרון נוסף בתעודה אג"חית על פני אג"ח ישירות נובע מכך שכוח הקניה של תעודת סל הרבה יותר גדול מאשר משקיע בודד. וזה מתבטא בכוח המיקוח על עמלות הברוקר וגם על המרווחים (ההפרש בין שערי קניה ומכירה המהווה עלות למשקיע) במיוחד באג"חי חו"ל.
ובנוסף, זה קשה מאוד עד בלתי אפשרי למשקיע או מנהל תיק אג"חי להשיג לאורך זמן תשואה המשתווה לתשואת המדד הרלוונטי, מה שכן תעודת סל משיגה תמורת עמלה די סבירה לרוב.
בהתחשב בכל היתרונות לעיל, אין ספק שבהשקעה אג"חית, קיימים יתרונות משמעותיים ללכת על תעודות סל / ETFs במקום על אג"חים ישירות.

הגישה השנייה לניהול סולידי מבוססת כאמור על תעודות סל מט"חיות. הרעיון פה הוא ללכת על מטבע זה או אחר מבלי לבצע שום המרה. נכון לעת כתיבת שורות אלו, נסחרות בבורסת ת"א מספר תעודות סל העוקבות אחרי מטבעות "מכובדים" כמו האירו ולאחרונה הופיעו גם תעודות סל המציעות חשיפה למטבעות אקזוטיים יותר כמו הראל הברזילאי ומטבעות אחרים. בארה"ב, המבחר יותר גדול וכמובן כל ה-ETFs נסחרים בדולרים כאשר החשיפה האמיתית היא על נכס הבסיס -המטבע הרלוונטי- של ה-ETF הנבחר. בנוסף, המשקיע יקבל ריבית התלויה ישירות במטבע הנבחר: לדוגמה בימים אלה, ריבית יותר גבוהה לדולר אוסטרלי למשל ויותר נמוכה לין היפני או לפרנק השוויצרי.

לכאורה, זה יכול להיראות לא "סולידי" כלל לעסוק במט"ח. בפועל, הכול תלוי במטבעות הנבחרים ובטווח ההשקעות.
מי שהולך על מטבעות כמו האירו או הפרנק השוויצרי לא קיבל בשנה שעברה ריבית גבוהה במיוחד, אבל נהנה מעליה דרמאטית ביחס למספר מטבעות ובמיוחד ביחס לדולר ארה"ב. מי שהולך על מטבעות "אקזוטיים" כמו הלירה הטורקית, הפזו המקסיקאני או הראל הברזילאי חושף את עצמו לסיכונים לא סבירים, לעניות דעתי. מבחינת טווח ההשקעה, זה מאד קשה לעשות תחזיות אמינות לטווח קצר, דהיינו עד כשישה חודשים. משום שבטווח זה, המטבעות ניתנים לכל מיני השפעות שלא ניתן לחזות מראש: הצהרה של שר אוצר זה או אחר, פרסום נתון כלכלי לא ממש צפוי במדינה זו או אחרת, אירוע גיאו-פוליטי פתאומי וכו'. מעבר לשישה חודשים, הכוחות הכלכליים הפונדמנטליים עושים את שלהם וקורה מה שצריך לקרות בתזוזות המטבעות. מה שהתרחש בשנה האחרונה על הדולר מהווה דוגמה מובהקת לכך.
לכן, מי שמתכוון לפעול בשווקי המט"ח בגישה קצרה במטרה לעשות "מכות" לרוב מקבל "מכות" אחרי זמן מה. הניהול הסולידי המט"חי הוא לעבור בצורה איטית והדרגתית מקבוצה של מטבעות בעלי נתונים פונדמנטליים חזקים לקבוצה אחרת עם אפיונים לא פחות טובים. כל גישה אחרת היא בגדר של ספקולציה מסוכנת הקרובה יותר למשחק בקזינו.

השורה התחתונה, היא שהיום בהחלט ניתן לנהל תיק מגוון וסולידי על בסיס תעודות סל / ETFs, תוך פיזור על מדדי אג"חים שונים, חשיפה מגוונת למטבעות שונים לפי הגישה הגלובאלית שמאפיינת כל משקיע נבון שחי את תקופת הכפר הגלובאלי ומסתכל גם מעבר לגבול מדינתו.

אברהם לוי הוא מנכ"ל טראקבול (ישראל) שירותי השקעות בע"מ

יום אחרי השקת מדד תל-בונד 40 ומדד תל-בונד 60 צפויות 5 מנפיקות תעודות-סל להנפיק תעודות-סל על המדדים החדשים: תכלית, אינדקס, קסם, מבט, תאלי.
העיתוי חסר התקדים חשוב לכל המתחרות: לאור לקחי הנפקות בעבר, מי שמשתתף מוקדם יותר במשחק זוכה לנתח השוק הגדול ביותר, ולכן אף אחת לא מוותרת על הנפקה ביום הראשון. כדי להשיג את כספי המוסדיים יהיו המנפיקות מוכנות, כפי הנראה, לוותר על דמי ניהול לתקופות ארוכות ואולי אפילו על יותר מזה. זהו יום כוננות בחדרי המסחר של המנפיקות: חלק מהתחרות יהיה לרכוש תעודות-סל האחת מהשניה במטרה להציג חלק גדול יותר. תכלית אף תשיק תעודה על מדד תל-בונד 20, שהיתה חסרה בהיצע שלה עד כה, במטרה ליישר קו.

מדד תל-בונד 40 כולל 40 אגרות-חוב קונצרניות שלא נכללות במדד תל-בונד 20, שהן בעלות שווי השוק הגבוה ביותר אחרי 20 הראשונות, ועומדות ברשימת קריטריונים הכוללים דירוג, שווי שוק, סחירות ועוד.
מדד תל-בונד 60 כולל את 60 אגרות החוב הכלולות במדד תל-בונד 20 ובמדד תל-בונד 40.

רשימת אג"ח הכלולות במדד תל-בונד 40 ומדד תל-בונד 60.

קשה עדיין לקבוע האם העיתוי טוב מבחינת המנפיקות : בימים של ירידות בשווקים הגלובאלייים ובישראל המשקיעים אמנם מעבירים כסף רב לאגרות-חוב; אך מאידך משקיעים רבים נמנעים מלהשקיע כלל או מעדיפים את האפיק הממשלתי, הבטוח יותר.

זירת תעודות הסל של אג"ח ממשלתי וקונצרני עמוסה במנפיקות מתחרות הנלחמות על נתח שוק ומעמד בשוק. כדי להיות חלק מהמשחק מוכנות המנפיקות לוותר על עמלות ניהול לגמרי. תעודות סל של אג"ח זוכות להצלחה גדולה מאוד בישראל: נכון להיום יש 34 תעודות סל על אג"ח. בארה"ב כולה נסחרים 37 ETF על אג"ח ממשלתי, מקומי וקונצרני. תעודות הסל המשולבות, הכוללות מרכיב אג"ח ומרכיב מנייתי זוכות להצלחה רבה אף הן.
להלן טבלה המשווה בין היצע המוצרים של המנפיקות השונות, על סוגי האג"ח השונים.

אג"ח	הסבר	טווח	קסם	מבט	אינדקס	תכלית	תאלי	הדס	פריזמה
גליל	צמודה בריבית קבועה	0-2	V	V		V
		2-5	V	V	V	V
		5-7	V	V
		7-10	V	V		V
		10-15
		15+
שחר	לא צמודה בריבית קבועה	0-2	V	V		V
		2-5	V	V		V
		5+	V	V		V
		כללי	V			V
גילון	לא צמודה בריבית משתנה (מק"מ)		V	V	V		V
שקלי	כל הלא צמודים				V			V
תל-בונד	20 קונצרניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר. צמודות עם ריבית קבועה		V	V	V	V	V

תכלית מנפיקה השבוע 7 תעודות סל חדשות על אגרות-חוב ממשלתיות לא צמודות בריבית קבועה מסוג שחר, ועל אג"ח צמוד בריבית קבועה מסוג גליל. כל התעודות החדשות אינן גובות אחוזים מתוך הקופון אלא משקיעות מחדש 100% מהקופון במדד, מבלי לחלקו למשקיעים. כולן מוצעות בדמי ניהול של 0.4% והנחה ביום ההנפקה. בכך מיישרת קו תכלית עם תעודות הסל של קסם ומבט אשר מציעות אף הן תעודות סל על אג"ח שחר וגליל.

היתרונות עליהם מצביעה תכלית בתעודות החדשות:

1. פשטות תפעולית מצד המשקיע – השקעה חד פעמית, כאשר תקבולי הקופון מושקעים מחדש בהגדרה (המצב הזה הוא אופציונלי בתעודות סל מתחרות).
2. תשלום מס על רווחי הון רק במכירת תעודת הסל.

התעודות החדשות הן:

1. תכלית שחר 0-2
2. תכלית שחר 2-5
3. תכלית שחר 5+
4. תכלית שחר כללי
5. תכלית גליל 0-2
6. תכלית גליל 2-5
7. תכלית גליל 7-10

זירת תעודות סל אג"ח הפכה צפופה ותחרותית במיוחד, עקב נסיונן של המתחרות להשיג נתח גדול יותר של כספי המשקיעים. מנהלי השקעות דרוכים יכולים לנצל את המצב בזירה הזו כדי להשיג שברי אחוזים בטוחים, בעיקר מסביב לימי ההנפקות, באמצעות מו"מ עם חדרי המסחר של המנפיקות. התחרות כאן היא לא רק על נתח שוק, אלא גם על סטטוס המותג ונוכחות בזירת תעודות הסל הישראליות.