לאן צועדת הכלכלה העולמית ? מגמות מאקרו מועידת הנשיא למשקיעי תעודות-סל ו-ETF

ירון קאופמן, 19 מאי 2008

ratan_d_tata.jpg

פאנל הכלכלנים בועידת הנשיא 2008 היה הזדמנות נדירה לשמוע ולצפות באנשי מאקרו-כלכלה מן השורה הראשונה. אנו ממליצים לכל משקיע לנצל את ההזדמנות לצפות בשידור באינטרנט של הפאנל. חברי הפאנל התייחסו למספר נושאים מאקרו-כלכליים החשובים למשקיעים במדדים באמצעות תעודות-סל, המנסים לזהות מגמות ארוכות-טווח ולתכנן בהתאם את תיקי ההשקעות שלהם. חברי הפאנל התייחסו בעיקר לסיכונים ולאתגרים עימם צריכה הכלכלה הגלובלית החדשה להתמודד. כולם, למעט מנכ"ל קרן המטבע העולמית דומיניק שטראוס-קאהן (אשר היה פסימי מאוד), נקטו באופטימיות זהירה.

אפקט הדומינו: כיצד גרם משבר האשראי הפיננסי למשבר כלכלי גלובלי

המשבר הפיננסי הנוכחי ייחודי בכך שהמוקד שלו בליבת שוק ההון: ארה"ב. ריבית נמוכה ואשראי זול מדי שניתן ללווים – מבלי שהסיכונים הוערכו כראוי על ידי הגופים המלווים – גרמו למחירי הדיור האמריקאי לעלות באופן מוגזם. כאשר הלווים לא הצליחו להחזיר את ההלוואות הגרועות שניתנו להם, התרסקו מחירי הדיור. זהו משבר הסאב-פריים אותו סיקרנו בשתי כתבות בעבר. כרגע שוק הנדל"ן האמריקאי נתון במיתון עמוק, אך כפי הנראה הרע מכל כבר מאחורינו. הבעיה האמיתית שנוצרה היא שהמשבר הפיננסי גרם למשבר כלכלי. מערכת הקשרים בין שני המשברים מורכבת ולא ברורה: נראה כי המשבר הפיננסי גרם למשבר אמון משתק בין גופים פיננסיים, שהתיאבון שלהם לסיכון נמוג והם נמנעים מלהעניק הלוואות. זהו מצב מסוכן שבו הכלכלה האמריקאית "קפואה" מפעילות עסקית. חברי הפאנל נזהרו מאוד מלהשתמש במילה הפסימית "מיתון" ומעדיפים להשתמש במילה "האטה". המצב הזה יכול להיפתר רק על ידי הטמעת מנגנונים ונורמות של גילוי נאות ושקיפות לחברות. אסטרטגית ההשקעות אבי ג'וזף-כהן מגולדמן זקס טוענת כי כבר קיימים סימנים של התייצבות גם למשבר הכלכלי וכי שנת 2009 כבר תהיה שנת צמיחה.

גלובליזציה והמעבר המהיר לכלכלה גלובלית, מקומם של הודו וסין בפרדיגמה החדשה

חברי הפאנל השתמשו מספר פעמים בדימוי התפרקות הקרונות מן הקטר, לו ייחדנו כתבה באתר. יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, הדגיש את העובדה כי 70% מהצמיחה בעולם נובעת היום ממדינות מתפתחות ורק 30% ממדינות מערביות. ארה"ב, שהיתה הקטר הכלכלי (או כפי שהגדירה זאת ג'וזף-כהן "מקור האנרגיה הכלכלית" של העולם) אשר גרר את שאר כלכלות העולם, אינה עוד האחראית היחידה ליציבות הכלכלית בעולם, ועכשיו ישנן שותפות נוספות, ובראשן סין. אם עד שנת 2004 היתה היבואנית העיקרית (דבר שגרם לפער גדול מדי במאזן התשלומים שלה), הרי שעתה היא תרצה לתעדף ייצוא במטרה לסגור את הפער, והיא מצפה שמדינות נוספות יקחו על עצמן את האחריות לעידוד צמיחת הכלכלה העולמית. ז'אנג סיווי, סגן יו"ר הקונגרס הלאומי הסיני לשעבר, הסביר כי סין צריכה להתמודד כעת עם בעיות חדשות הנובעות מן הצמיחה המואצת שעברה ארצו בשנים האחרונות: אינפלציה מואצת והתחממות שוק-ההון. הוא מכנה את השליטה הממשלתית ביואן בכינוי Firewall. ראטן טטה, יו"ר קבוצת טטה ההודית (ואחד ממוקדי תשומת-הלב בועידה) הסב את תשומת-הלב לביקורת התקשורתית שספגה הודו במקביל לצמיחה שהביאה איתה הגלובליזציה לארצו: נטען כי מפעלי ההיי-טק ומוקדי שירות הלקוחות בהודו גורמים לאבטלה במקצועות צווארון-לבן בארה"ב.

התרחבות פערים סוציואקונומיים, פגיעה בחלשים

הגלובליזציה הביאה איתה לצד העלייה ברמת החיים הממוצעת בעולם גם בעיות רבות. אריק מסקין, חתן פרס נובל לכלכלה מאוניברסיטת פרינסטון, טוען כי התיאוריה שגרסה כי הגלובליזציה תעלה את רמת-החיים של העניים התנפצה לקרקע המציאות, וכי בפועל התרחב הפער בין עשירים לעניים. שוק העבודה הפך אמנם לבינלאומי, אך הוא משתלם יותר לאנשים בעלי מיומנויות גבוהות יותר. דומיניק שטראוס-קאהן מנכ"ל קרן המטבע העולמית טוען כי לא ניתן כלל לטעון לזכות הגלובליזציה מבלי שבעיות העולם יתחילו להיפתר במשותף, ברמה הבינלאומית. הוא מציג כדוגמה את בעיות אי-ההתניידות בין המטבעות דולר, אירו, ין ויואן (renminbi). הוא אף מביא כדוגמה את מחירי הסחורות הגואים: המשבר הכלכלי הנוכחי כולל גם אינפלציה במחירי הנפט, המזון והמתכות, ממנה סובלים בעיקר במדינות עניות. ארצות אלו עשויות להפסיד את כל הצמיחה אותה הצליחו להשיג בעשור האחרון, שלא באשמתן. רעב ועוני עשויים לדרדר משטרים דמוקרטים ואף לגרום לשפיכות-דמים. יעקב פרנקל הזהיר מפני השלכות פנימיות הרסניות של מדיניות-מגן כלכלית (מפני הסערה הגלובלית בחוץ), שחלק מהמדינות עשויות לנקוט.

חינוך כמנבא שגשוג כלכלי

לשאלתו של סבר פלוצקר מנחה הפאנל, הצביעו שלושה מחברי הפאנל על חינוך כמנבא הטוב ביותר למצבה הכלכלי של כל מדינה בעוד 10 שנים, ושל ישראל בפרט. ג'וזף-כהן מגולדמן-זקס רמזה כי על פי ממצאי הדוחות הנוכחיים לגבי מצב החינוך בישראל, כדאי למקבלי ההחלטות לטפל בנושא בדחיפות.

בתמונה למעלה: ראטן טטה, יו"ר קבוצת טטה

שלח תגובה