כיצד נוצרה אינפלציה במחירי הסחורות החקלאיות ? והאם אפשר להרוויח מזה ?

ירון קאופמן, 12 מאי 2008

land1.jpg

מחירים של סחורות, כמו גם מחירים של מניות או מדדים, עולים ויורדים כתוצאה ממגוון גדול של משתנים. ניסיונות להרוויח מספקולציה בטווח הקצר אינם יעילים בדרך-כלל. לפיכך, אין ליחס משמעות רבה להתבטאויות של שרי ממשלה או מנכ"לי רשתות-מזון הטוענים כי הם מסוגלים לחזות את עיתוי סיום משבר המזון הנוכחי או כי ניתן להשפיע על מחירי המזון. מעבר לכך, ניסיונות התערבות – כמו שכבר נעשו במדינות אחרות – עשויים לגרום לנזקים כלכליים וחברתיים מקומיים וגלובאליים. הבנה של חלק מן המשתנים המשפיעים על האינפלציה במחירי המזון יכולה לסייע למשקיע לטווח-ארוך בשילוב מוצרים מבוססי מדדי סחורות בתיק-השקעות מאוזן.

תומס מלתוס, כלכלן-פוליטי והוגה-דעות, קבע בשנת 1798 את "חוק האוכלוסייה", לפיו גידול באוכלוסיית העולם תמיד מקדים את הגידול במשאבים הנדרשים לקיומה של האוכלוסייה, וזו הסיבה הבסיסית להיווצרותם של עוני, מלחמות ומחלות. המהפיכה התעשייתית שהתרחשה בשתי המאות הבאות סתרה את טיעוניו, אך יש מי שבימים אלו חוזרים אחורה ובודקים את תקפות החוק העתיק.

 כיצד נוצרה אינפלציה במחירי הסחורות החקלאיות ?

כמו כל תהליך אינפלציוני מקומי, נקלע הפעם העולם כולו ל"מעגל קסמים" המתבטא בעליית מחירי סחורות חקלאיות ובהתרחבות העוני. הבעייה כל-כך גדולה, עד כי חלק מן האנליסטים טוענים שמדינות מתפתחות בהן עלתה רמת-החיים ב- 25 השנים האחרונות (כמו סין והודו) יחזרו אחורה, בשל התרחבות המעמד הנמוך באופן דרסטי.

 כיצד זה קורה ? כפי שנטען, מדובר בתהליך מעגלי אליו ניתן להיכנס מכל כיוון:

  1. התחממות גלובלית – בצורות פקדו מדינות מתפתחות מסביב לעולם ובעיקר פגעו בחקלאות של סין ושל אוסטרליה.
  2. עלייה באוכלוסיית העולם – שני דורות ללא מלחמות-עולם, לצד עלייה בתוחלת החיים גרמו לעלייה כללית באוכלוסיית העולם.
  3. עלייה ברמת-החיים במדינות מתפתחות – צמיחה מדורגת של כלכלות מדינות מתפתחות תרמה לעלייה כללית ברמת החיים של אוכלוסיותיהן: אנשים צורכים יותר ארוחות ביום, יותר בשר ויותר דגנים. הביקוש לסחורות חקלאיות עולה.
  4. משבר אנרגיה עולמי – עלייה במחירי הדלק והדשנים ההכרחיים לגידול סחורות חקלאיות.
  5. אגירת מזון – ממשלות ואנשים אוגרים מזון כאשר הם מקבלים חדשות על משבר-מזון, דבר התורם להחרפת המשבר. אגירת-מזון היא נטיה טבעית של בני-אדם במצבי משבר.
  6. הגבלת יצוא מזון – נעשית באמצעות הגבלת יצוא, הטלת מכס וקביעת מחירי מינימום ליצוא על ידי ממשלות.
  7. שביתות, סכסוכים – נוצרים באופן טבעי כאשר העוני מתרחב. כתוצאה מהם מופעל על הממשלה לחץ לאגור מזון ולהגביל יצוא מזון.

 מי מפסיד מזה ?

  1. עניים – סיכוייו של אדם עני – אשר מרוויח עד דולר אחד ליום – לשרוד, נמוכים יותר. יש מיליארד אנשים העונים להגדרה הזו בארצות מתפתחות ברחבי הגלובוס, ואליהם יצטרפו בקרוב עוד 100 מיליונים, שכוח הקנייה שלהם קטן. כספם, שעד כה הוקצה לטובת מזון בלבד – ובעיקר אורז, חיטה, תירס וסויה -  שווה 50% פחות. אגב, קיים קשר חיובי בין העוני של המדינה בה אתה חי לבין משקל סעיף המזון בהוצאות שלך. במילים אחרות, במדינה ענייה יותר צורכים יותר אורז וחיטה ופחות פלזמות.
  2. מאפיות ומשווקי סחורות – במדינות רבות מגבילות הממשלות את מחירי הסחורות החקלאיות. גם בישראל הממשלה עושה זאת, למשל על ידי אכיפת מחיר לחם אחיד. כל אלו מפסידים בכל יום שבו לא עולה המחיר במקביל לעליות המחירים בעולם, ולעיתים מעדיפים שלא לעבוד מאשר להפסיד.
  3. מדינות – אינפלציה במחירי המזון תורמת לאינפלציה הכללית במשק. במדינות לא יציבות היא אף גורמת למרי אזרחי.

 מי מרוויח מזה ?

1.      חקלאים.

2.      משקיע שקנה חוזים עתידיים או מוצרים מדדיים העוקבים חוזים עתידיים, כגון תעודות-סל או ETF-ים.

למרות שבתקופה האחרונה קראנו על אנשים שהימרו על הסחורה הנכונה וזכו בקופה, חשוב לזכור כי סחורות נחשבות לכלי השקעה בעל רמת סיכון גבוהה (כלומר בעלי סטיית-תקן גבוהה) שאינו מתאים לכל משקיע. כפי שנטען קודם, יש לשלבן כחלק מתיק השקעות מבוזר ומאוזן, המותאם באופן אופטימלי לרמת הסיכון אליה מוכן המשקיע להיחשף. מאוד הגיוני שחוסר האיזון אליו נקלע שוק הסחורות החקלאיות בשבועות האחרונים יפתר באמצעות שיווי-משקל חדש שיווצר בתוך תקופה קצרה. קשה לומר האם שיווי המשקל החדש יהיה גבוה או נמוך מרמת המחירים העכשווית בגלל כל המשתנים שפירטנו, אך ניתן לומר שאם לא ייעשה מאמץ בינלאומי מתואם שיוציא את הסחורות החקלאיות מ"מעגל הקסמים" האינפלציוני אליהן נקלעו, ימשיכו המחירים לעלות בטווח הבינוני והארוך.

 אילו תעודות-סל ו- ETF-ים מאפשרים לעקוב אחרי מחירי הסחורות החקלאיות ?

תעודות-סל של סחורות המתמקדות ספציפית רק במזון לא מצאנו (ישנן תעודות-סל המתמקדות במגוון רחב יותר של סחורות, ביניהן מזון, כמו קסם סחורות ופסגות סל סחורות). לעומת זאת, מצאנו בארה"ב שפע של ETF-ים ו-ETN-ים ממוקדים, חלקם חדשים לחלוטין:

MLCX Grains ELEMENTS- GRU

מורכב מחוזים עתידיים על 4 סחורות: חיטה, תירס, קמח סויה ופולי סויה. המשקל של כל מרכיב במדד נקבע לפי התפוקה העולמית של הסחורה .

PowerShares DB Agriculture – Symbol: DBA

תירס, חיטה, סויה וסוכר.

iPath Dow Jones AIG Agriculture Total Return Sub-Index ETN – Symbol: JJA

7 סחורות מזון

iPath Dow Jones-AIG Grains Total Return Sub-Index ETN – Symbol: JJG

3 סחורות מזון – סויה, תירס וחיטה – כלומר דגנים בלבד.

CMCI Food Index ETF – Symbol: FUD

13 סחורות חקלאיות.

בבואנו לקבל החלטת השקעה במדדי סחורות (ובכל מדד אחר) יש לבחון את כל האלטרנטיבות הקיימות, גם בארץ וגם בעולם. ניתן להשקיע ב- ETF-ים אמריקאיים כמו בכל נייר-ערך אחר, באמצעות כל בתי-ההשקעות והבנקים בישראל. יש לזכור כי ההשקעה מתבצעת בדולרים ולא בשקלים חדשים (כמו בתעודות-סל ישראליות).

שלח תגובה