ניהול סולידי: גם באמצעות תעודות-סל

אברהם לוי, 28 מרץ 2008

המינוחים "תעודת סל" ו-ETF לעיתים קרובות יוצרים התייחסות אוטומטית למדדי מניות.
למעשה, בזכות ההתפתחות המדהימה של תעשיית תעודות הסל / ETFs בשנים האחרונות, קיימת היום אפשרות בהחלט מעניינת לנהל תיק באופן "סולידי", דהיינו ללא מניות. אני כותב את המילה "סולידי" בין גרשיים משום שבניגוד לדעה רווחת, ניהול בסגנון שכזה לא נטול סיכונים ותנודתיות.
ניתן להבחין בשתי גישות שונות ומשלימות לניהול הסולידי: הראשונה, מבוססת תעודות סל אג"חיות, השנייה, מבוססת תעודות סל מט"חיות.
בקשר לגישה הראשונה, מה היתרונות העיקריים בהשקעה בתעודת סל אג"חית בהשוואה להשקעה ישירה באג"חים?
היתרון הראשון, כבד משקל בעיניי, נובע מכך שהתעודה מבטלת אחד משני הסיכונים הכרוכים בהשקעה אג"חית. שני הסיכונים הם:

1) סיכון הריבית, הנקרא Rate Risk בלשון הספרות המקצועית. סיכון זה כרוך בעליית ריבית הגורמת באופן אוטומטי לירידת שער האג"חים בעלי ריבית קבועה. הירידה יותר חדה ככול שמדובר באג"חים לטווח ארוך יותר. כמובן שהמנגנון פועל הפוך ואפשר ליהנות מעליות שער כאשר הריבית יורדת.
2) סיכון האשראי, הנקרא Credit Risk. סיכון זה נובע מהעובדה, שאסור לשכוח, שכאשר משקיע קונה אג"ח, הוא בפועל מלווה כסף למישהו אחר. חד וחלק. ולכן, אם המישהו הזה פושט רגל, הלך הכסף, הון וריבית יחד. במקרה פחות חמור, ייתכן שמנפיק האג"ח ייפגע מהורדת הדירוג שלו, למשל מ-A ל-BBB או פחות וזה יתבטא לרעה בשער של האג"ח. סיכון זה מבוטל במקרה של השקעה אג"חית דרך תעודות סל. משום שהפיזור בתוך התעודה והמעקב שלה אחרי האינדקס האג"חי הרלוונטי גורמים לכך שלפשיטת הרגל או להורדת הדירוג של מנפיק אג"ח כלשהוא תהייה השפעה שולית על שער התעודה. זאת בעוד שמחזיקי האג"חים ישירות יפסידו את כל ערך החזקתם או חלק גדול ממנה.

יתרון נוסף בתעודה אג"חית על פני אג"ח ישירות נובע מכך שכוח הקניה של תעודת סל הרבה יותר גדול מאשר משקיע בודד. וזה מתבטא בכוח המיקוח על עמלות הברוקר וגם על המרווחים (ההפרש בין שערי קניה ומכירה המהווה עלות למשקיע) במיוחד באג"חי חו"ל.
ובנוסף, זה קשה מאוד עד בלתי אפשרי למשקיע או מנהל תיק אג"חי להשיג לאורך זמן תשואה המשתווה לתשואת המדד הרלוונטי, מה שכן תעודת סל משיגה תמורת עמלה די סבירה לרוב.
בהתחשב בכל היתרונות לעיל, אין ספק שבהשקעה אג"חית, קיימים יתרונות משמעותיים ללכת על תעודות סל / ETFs במקום על אג"חים ישירות.

הגישה השנייה לניהול סולידי מבוססת כאמור על תעודות סל מט"חיות. הרעיון פה הוא ללכת על מטבע זה או אחר מבלי לבצע שום המרה. נכון לעת כתיבת שורות אלו, נסחרות בבורסת ת"א מספר תעודות סל העוקבות אחרי מטבעות "מכובדים" כמו האירו ולאחרונה הופיעו גם תעודות סל המציעות חשיפה למטבעות אקזוטיים יותר כמו הראל הברזילאי ומטבעות אחרים. בארה"ב, המבחר יותר גדול וכמובן כל ה-ETFs נסחרים בדולרים כאשר החשיפה האמיתית היא על נכס הבסיס -המטבע הרלוונטי- של ה-ETF הנבחר. בנוסף, המשקיע יקבל ריבית התלויה ישירות במטבע הנבחר: לדוגמה בימים אלה, ריבית יותר גבוהה לדולר אוסטרלי למשל ויותר נמוכה לין היפני או לפרנק השוויצרי.

לכאורה, זה יכול להיראות לא "סולידי" כלל לעסוק במט"ח. בפועל, הכול תלוי במטבעות הנבחרים ובטווח ההשקעות.
מי שהולך על מטבעות כמו האירו או הפרנק השוויצרי לא קיבל בשנה שעברה ריבית גבוהה במיוחד, אבל נהנה מעליה דרמאטית ביחס למספר מטבעות ובמיוחד ביחס לדולר ארה"ב. מי שהולך על מטבעות "אקזוטיים" כמו הלירה הטורקית, הפזו המקסיקאני או הראל הברזילאי חושף את עצמו לסיכונים לא סבירים, לעניות דעתי. מבחינת טווח ההשקעה, זה מאד קשה לעשות תחזיות אמינות לטווח קצר, דהיינו עד כשישה חודשים. משום שבטווח זה, המטבעות ניתנים לכל מיני השפעות שלא ניתן לחזות מראש: הצהרה של שר אוצר זה או אחר, פרסום נתון כלכלי לא ממש צפוי במדינה זו או אחרת, אירוע גיאו-פוליטי פתאומי וכו'. מעבר לשישה חודשים, הכוחות הכלכליים הפונדמנטליים עושים את שלהם וקורה מה שצריך לקרות בתזוזות המטבעות. מה שהתרחש בשנה האחרונה על הדולר מהווה דוגמה מובהקת לכך.
לכן, מי שמתכוון לפעול בשווקי המט"ח בגישה קצרה במטרה לעשות "מכות" לרוב מקבל "מכות" אחרי זמן מה. הניהול הסולידי המט"חי הוא לעבור בצורה איטית והדרגתית מקבוצה של מטבעות בעלי נתונים פונדמנטליים חזקים לקבוצה אחרת עם אפיונים לא פחות טובים. כל גישה אחרת היא בגדר של ספקולציה מסוכנת הקרובה יותר למשחק בקזינו.

השורה התחתונה, היא שהיום בהחלט ניתן לנהל תיק מגוון וסולידי על בסיס תעודות סל / ETFs, תוך פיזור על מדדי אג"חים שונים, חשיפה מגוונת למטבעות שונים לפי הגישה הגלובאלית שמאפיינת כל משקיע נבון שחי את תקופת הכפר הגלובאלי ומסתכל גם מעבר לגבול מדינתו.

אברהם לוי הוא מנכ"ל טראקבול (ישראל) שירותי השקעות בע"מ

שלח תגובה