להכות את הדאו: אסטרטגיית Dogs of the Dow (הכלבים של הדאו ג'ונס)

ירון קאופמן, 16 מרץ 2008

dogs1.jpgכתבה זו פורסמה בעיתון "גלובס" ב-12 במרץ 2008

עד שנת 1996 השיגה אסטרטגיית כלבי הדאו תשואות עודפות לעומת מדד הדאו-ג'ונס, של כ – 3-5 אחוזים בממוצע בשנה. מאז שנת 1996 לא הצליחה האסטרטגיה לעבוד באופן עקבי שנה אחרי שנה, ובמספר שנים איכזבו הכלבים והתשואות היו נמוכות מתשואות הדאו-ג'ונס. המיתון שנוצר בארה"ב מביא משקיעים רבים לבחון את האסטרטגיה מחדש: האם כלבי הדאו יזקפו ראש בשנות המיתון ויפתיעו מחדש ?
מדד הדאו ג'ונס נחשב למדד היוקרתי ביותר אליו שואפת כל חברת-ענק להשתייך. הוא מורכב מ-30 מניות הבלו- צ'יפ הנחשבות לגדולות בארה"ב, ונבחרות על ידי עורכי הוול-סטריט-ג'ורנל. מניות בלו-צ'יפ הן מניות של חברות גדולות ורווחיות, אשר מסוגלות לחלק דיבידנדים באופן סדיר, גם בשנות מיתון ברווחיהן. המונח לקוח מעולם ההימורים, בו ז'יטונים כחולים הם היקרים יותר. אלו הן המניות בהן מתמקדים משקיעי הערך, והן מאופיינות במכפיל רווח נמוך ומכפיל הון נמוך.
למרות שכוכבו דעך מאז המהפכה הטכנולוגית, משקיעים מכל העולם עדיין משתמשים בדאו ג'ונס כאינדיקטור למצב השוק והכלכלה האמריקאית. 30 החברות הכלולות בו מייצגות 20% מערך כלל החברות הנסחרות בבורסות בארצות הברית. הוא מחושב באמצעות ממוצע משוקלל של מחירי 30 המניות הכלולות בו.

בשנת 1991 פרסם הכלכלן Michael O'Higgins את אסטרטגיית Dogs of the Dow, שמטרתה להכות את תשואת מדד הדאו-ג'ונס.
אלו הן עקרונותיה:
יש לקנות בתחילת השנה את 10 מניות הדאו ג'ונס (במשקל 10% כל אחת) שהדיבידנד שהן חילקו השנה, המחולק במחיר השוק שלהן (תשואת דיבידנד) הוא הגבוה ביותר מבין 30 מניות הדאו. אלו הם "כלבי הדאו" – המניות החבוטות ביותר, אשר זכו השנה ל"חיי כלב". בסוף כל שנה יש לאזן את התיק כך שיחזרו להיות במשקל 10% כל אחת, ולעדכן את הרכב התיק באמצעות פעולות קניה ומכירה של מניות שנכנסו או יצאו ממנו. מספר אנליסטים אף הקצינו את האסטרטגיה וטענו כי קניית 5 כלבים תכה את השוק אף יותר.

מה ההגיון העומד מאחורי אסטרטגיית ההשקעות הזו ?

מכיוון שחברות הבלו צ'יפ גדולות וחזקות, וממשיכות לחלק דיבידנד גם בשנים פחות רווחיות, הרי שניתן לאמוד באמצעות רמת הדיבידנד המחולק מה השווי הפנימי שלהן. מכיוון שמחיר השוק של כל חברה משתנה על פי השלב במחזור החיים שלה (צמיחה/ מיתון), הרי שיחס דיבידנד למחיר גבוה יותר מעיד על כך שהחברה מסיימת את שלב המיתון שלה ועוברת לשלב הצמיחה שלה: לכלבים החבוטים סיכוי להפוך לאצנים הראשונים במירוץ. המשקיעים שבחרו בהם בשנים הפחות טובות שלהם בתמחור-חסר יהנו מתשואות-יתר על מדד הדאו-ג'ונס בשנים הבאות. האסטרטגיה מיועדת עבור משקיעים לטווח ארוך, המשקיעים מדי שנה את הדיבידנד שהרוויחו בשנה הקודמת מחדש. היתרונות המרכזיים שלה: היא פשוטה ליישום ומבטיחה תשואה שוטפת של דיבידנדים.

dogs-of-the-dow.jpg

ביסוד האסטרטגיה עומדות שתי הנחות:

  1. הנחת מחזור החיים של חברה: במחזור החיים של כל חברה קיימות תקופות של צמיחה ותקופות של מיתון לסירוגין. הסיבות לכך מגוונות: שינויים בהנהלה, הכנסת מוצרים חדשים לשוק ועוד.
  2. ההנחה לפיה חברת בלו צ'יפ תחלק תמיד דיבידנד ללא קשר לרווחיותה, רק משום שהיא גדולה וחזקה.

מאז פירסומה, הוטחו נגד האסטרטגיה מספר ביקורות: ראשית, נטען שעצם פרסום האסטרטגיה בקרב המשקיעים פגע באפקטיביות שלה. המשקיעים נהרו לקנות את כלבי הדאו ופגעו בתמחור השוק הנמוך שלהם. שנית, נטען שעשר כלבים זה לא מספיק מבוזר ולכן מסוכן מדי. ביקורת שלישית עלתה כאשר האסטרטגיה לא היכתה את המדדים בשנות הצמיחה של ההיי-טק משנת 1996. המבקרים טענו כי האסטרטגיה לא רלבנטית עוד, בעידן ההיי-טק. חסידי האסטרטגיה עונים לביקורות אלו שאין להסיק מתשואות שנה זו או אחרת מסקנות גורפות: האסטרטגיה מוכיחה את עצמה בטווחי זמן ארוכים.

כיצד ניתן ליישם את האסטרטגיה ?

יישום האסטרטגיה בעבר היה יקר יחסית. המשקיע היה צריך לקנות ישירות את 10 כלבי הדאו-ג'ונס בבורסה, ולשאת בעלויות הקניה והמכירה הכרוכות בכך. בנוסף, היה צריך לשלם מס על כל דיבידנד שהתקבל במהלך השנה.
האסטרטגיה הזו מתאימה במיוחד לסוג ההשקעה אותו אנחנו מעודדים באתר ETF.co.il: השקעת אינדקס לטווחים ארוכים באמצעות מכשירים עוקבי מדד (כמו תעודות-סל ו-ETF-ים), המבטיחים יתרונות של שקיפות, נזילות, דמי ניהול נמוכים וכן יתרונות מיסוי.
כיום ניתן ליישם את האסטרטגיה באמצעות מכשיר אינדקס חדש וזול יחסית בשם ETN. במקום לקנות כל אחת מ- 10 המניות, קונים את כל הסל ונהנים מהיתרונות באחזקתו: דמי ניהול נמוכים, שקיפות מלאה, מיסוי נמוך יותר ועוד. אנחנו בעצם עושים אאוטסורסינג לניהול תיק מבוסס האסטרטגיה וזה עולה לנו הרבה יותר זול מאשר אם היינו מיישמים אותה בעצמנו.
ETN הוא שטר חוב עם תאריך תפוגה, העוקב מדדים, מטבעות, סחורות. הוא מונפק על ידי בנק וניתן לסחור בו כמו במניה או ETF. הוא הוכנס למסחר בארה"ב בשנת 2006, ומאז הונפקו עשרות ETN-ים. המבנה שלו דומה מאוד למבנה של תעודת-הסל הישראלית. בניגוד ל- ETF, המכשיר הוותיק יותר, לא נדרשת המנפיקה להחזיק בנכסי הבסיס של המדד, אלא רק להבטיח מעקב שלו.
בסוף שנת 2007 הונפק בנאסד"ק ETN בשםElements Dow Jones High Yield Select 10 Total Return Index (סימול: DOD) ע"י דויטשה בנק. מטרתו יישום אסטרטגיית Dogs of the Dow. הדיבידנדים מושקעים חזרה במדד. דמי הניהול 0.75%. החוקים: הרכב המדד מעודכן ומאוזן מדי דצמבר. גם אם אחת ממניותיו יורדת ממדד הדאו ג'ונס במהלך השנה, היא תוחלף רק בדצמבר של השנה הבאה.

הרכב עכשווי של מדד Dogs of the Dow

המיתון המסתמן בארה"ב צפוי לגרום למשקיעים רבים לבחון מחדש את האסטרטגיה. מדוע ? בשנות מיתון מחפשים המשקיעים מקלט בחברות בלו-צ'יפ. הן מבטיחות יציבות בשוק תנודתי ומבטיחות תשואת דיבידנד לאורך השנה. כלבי הדאו עשויים להנות מתשואות-יתר בשוק כזה, או לפחות למתן את הנפילות.

אלטרנטיבות לאסטרגיה

משקיעים אוהבים חברות שמחלקות דיבידנדים, גם אם הן אינן כלולות במדד הדאו ג'ונס. בעוד שהסטורית דיבידנד גילם חלק ניכר מתשואת המניה, הרי שכיום אין לחיבה הזו סיבות חד-משמעיות. חברות רבות במגזר הטכנולוגיה – כמו גוגל – אף מצהירות כי אין בכוונתן לשלם דיבידנד אי פעם. עם זאת, מרבית המשקיעים עדיין מקשרים בין רווחיות גבוהה לדיבידנד גבוה. הדיבידנד, מבחינתם, מהווה איתות אופטימי: הכל בשליטה. אנחנו ממשיכים להרוויח. סיבה נוספת היא שמבחינה חשבונאית קשה "לשחק" עם דיבידנד בדו"חות הכספיים של החברה: דיבידנד זה כסף מזומן שעובר מקופת החברה לידי המשקיעים.
מדדי דיבידנדים רחבים נמצאו מכים את מדדי הייחוס המרכזיים (S&P 500, דאו ג'ונס) בחלק מהשנים.
ETF-ים של מניות המחלקות דיבידנדים באופן עקבי פופולאריים מאוד בארה"ב ובאירופה (ספרנו 35 בארה"ב בלבד !), וגם המשקיע הישראלי זוכה לראות תעודות סל מסוג זה מונפקות בשנים האחרונות, כולל על מדד הדיבידנדים תל-דיב המקומי.
DVY הוא ה- ETF הוותיק ביותר בתחום הדיבידנדים. ה- ETFכולל 100 חברות אמריקאיות המובילות בתשואת הדיבידנד שלהן במשך 5 השנים האחרונות, ושתשואת הדיבידנד שלהן צמחה במשך השנים, והיתה חיובית. PEY ,PFM ,PHJ מבית PowerShares הם ETF-ים הכוללים חברות המובילות מבחינת תשואת הדיבידנד שלהן, אשר לאורך 10 שנים לפחות הציגו יחס דיבידנד למניה עולה. יש ביניהן הבדלים בכמות החברות ואופיין.SDY כולל 50 חברות שהעלו את תשואת הדיבידנד שלהן לאורך 25 שנים רצופות. PID הוא ETF אשר מתמקד בחברות בינלאומיות הנסחרות בבורסות בארה"ב ובעלות היסטוריית חלוקת דיבידנד עולה במשך 5 שנים רצופות. FGD מבית First Trust מבוסס על מדד עולמי של כ- 100 חברות עם היסטוריית חלוקת דיבידנד טובה.

בישראל המנפיקות קסם ופסגות סל הנפיקו מגוון תעודות סל על מדדי ארה"ב, אירופה, יפן, עולמי, סקנדינביה, אוסטרליה, קנדה, גרמניה, אסיה. לתעודות הסל הללו ETF-ים מקבילים בבורסות לונדון וארה"ב.

תגובות

תגובה אחת על הכתבה להכות את הדאו: אסטרטגיית Dogs of the Dow (הכלבים של הדאו ג'ונס)
  1. Sruthy

    Fell out of bed feeling down. This has brntgheied my day!

שלח תגובה