סין – Ni hao ma ?

ירון קאופמן, 25 ספט' 2007

התבוננות נכונה על סין היא התבוננות לטווח הארוך. הפריחה העכשווית בבורסה הסינית היא תופעה שתחלוף, כמו כל מחזור של גיאות בשוק ההון. תחת הנחת עבודה לפיה תהיה יציבות שלטונית בסין, הרי שסין עושה ועשתה כל צעד אפשרי אשר ימקם אותה כמעצמה כלכלית לצידה של ארה"ב, ואף גדולה ממנה בטווח הארוך מאוד.
הסיפור הוא כזה: בשנת 1978 קיבלה ממשלת סין (כלומר: המפלגה הקומוניסטית של סין) החלטה אסטרטגית, להפוך להיות מעצמה כלכלית, פשוטו כמשמעו. מימוש ההחלטה נעשה על ידי פעילות פנימית וחיצונית לסין.
פנימית לסין, בוצעו רפורמות כלכליות שמשמעותן מעבר הדרגתי מכלכלה קומוניסטית לכלכלת שוק. ההבדל בין כלכלת שוק נוסח סין לכלכלת שוק נוסח המערב היא שבסין רמת השליטה של השלטון במה שקורה בשוק היא גבוהה הרבה יותר מאשר במערב, ולממשלה יש שליטה בחברות סיניות רבות המתחרות בשוק. הם לא רואים בזה סתירה למרקסיזם, אלא התאמה שלו למציאות המשתנה.
הרפורמות כללו ביזור אחריות למשקי הבית החקלאיים ופקידים מקומיים, עידוד יזמות של עסקים קטנים, פתיחת השוק תחת הגבלות למסחר בינלאומי ולהשקעות זרות. במקביל הגמישה סין את ההגבלות על תגמול אישי למגזרים סלקטיביים: שכר ואפשרות לצרוך מותרות. שלטונות סין מאמינים כי ייצור מוגבר הוא מפתח לצמיחה כלכלית. הם קוראים לזה "סוציאליזם בעל מאפיינים סיניים".
חיצונית לסין, בוצעו מספר פעולות המאופיינות אף הן בחשיבה לטווח ארוך: סין מלווה כספים לכל מדינה המעוניינת בהלוואה, רוכשת חברות בינלאומיות, קונה מט"ח (דולר ויורו) ואוגרת אותו. בכך היא "קונה" השפעה כלכלית (וגם פוליטית). היא אפילו מלמדת סינית חינם במדינות מערביות.
אין ספק שהרפורמות הכלכליות מתבררות היום כאפקטיביות מבחינת הכלכלה הסינית (מהבחינה החברתית והפוליטית עדיין קשה מאוד ללמוד את ההשלכות לטווח ארוך). החל משנת 1978, צמחה כלכלת סין בקצב מוגבר משנה לשנה, כמעט ללא שנים יוצאות דופן. משנת 1990 ועד היום (למעט משבר קצר) צמחה סין ב- 8% עד 11% לשנה. קצב האינפלציה, רמת האבטלה, שער המטבע – כולם מבוקרים מאוד ומושפעים מאוד מהממשלה. הנתונים הללו משמעותיים מאוד עבור משקיעים לטווח ארוך.
בטווח הקצר, ישנה התחממות של שוק ההון בסין. חשוב להבחין כאן בין שוק ההון לבין הכלכלה בכללותה. שוק ההון הסיני התחמם כתוצאה מהשקעות בהיקפים גדולים בחברות סיניות, על ידי משקיעים מקומיים ומשקיעים זרים. תשואות גבוהות מאוד מדרבנות מיליוני משקיעים מקומיים לפתוח חשבונות השקעות ולקנות מניות.
במגזינים כלכליים מופיעים ניתוחים לכאן ולכאן בנוגע לשוק ההון הסיני בטווח הקצר. הכותבים בעיקר חלוקים בדעותיהם לגבי העיתוי שבה תהיה מפולת בשוק המניות הסיני, אך רובם משוכנעים כי מפולת מתקרבת. הרבה אנליסטים מצביעים על אולימפידת בייג'ין ב- 2008 כתאריך אליו נשואות עיני המשקיעים.

כיצד משקיעים בסין ?

חשוב לדעת שמשקיעים זרים אינם יכולים להשקיע ישירות בבורסות הסיניות (בשנחאי ובשנזן). ישנן מספר חברות סיניות גדולות שקיבלו היתר להיסחר בבורסה בהונג קונג (הונג קונג שייכת אמנם לסין אך מקיימת מערכת כלכלית נפרדת). כלומר כאשר אנחנו קונים ETF (קרן סל) או תעודת סל (ETN) שמופיעה בו המילה "סין", אנחנו לא משקיעים בסין, אלא במדד הכולל מספר מניות סיניות, ומושפע חלקית מהבורסות בסין. מדובר במדדים תנודתיים מאוד.

  1. iShares FTSE/Xinhua China 25 – סימול FXI – מדד המורכב מ – 25 החברות הסיניות הגדולות ביותר שמשקיע בינלאומי יכול להשקיע בהן. כמעט כולן בשליטת ממשלת סין. בשנת 2007 השיג המדד תשואה של 54%, כאשר בפברואר ובאוגוסט ספג המדד שתי "מיני מפולות" מפחידות. המדד מרוכז יחסית במספר מצומצם של אחזקות.
  2. קסם סין – מבוססת על אותו המדד כמו FXI.
  3. SPDR S&P China – סימול GXC – זהו ETF חדש למדי (מרץ 2007), המבוסס על מדד הכולל 126 עד 199 חברות שבסיסן בסין. למדד קוראים S&P/Citigroup BMI China Index. הוא מעניין במיוחד, מכיוון שהוא מבוזר מאוד ומשתנה בתדירות גבוהה . מעיון בעלון למשקיע, נראה כי המדד מורכב פשוט מכל חברה סינית שמותר למשקיע זר להשקיע בה.
  4. PowerShares Golden Dragon Halter USX China – סימול PGJ – ה- ETF הזה מבוסס על מדד מניות חברות הנסחרות בבורסות בארה"ב, אשר מרבית פעילותן בסין.
  5. אינדקס סין שקלי- מספר ני"ע 1099381, עוקבת אחרי מדד האנג סאנג צ'יינה, דמי ניהול 0.8%.
  6. מבט האנג סאנג- מס' נייר ערך 1097179, עוקבת אחרי מדד האנג סאנג, צמודה לאירו, דמי ניהול 0.8%.

שלח תגובה