הודו – צמיחה ופוטנציאל צרכני

ירון קאופמן, 30 אפר' 2006

נכון להיום, אין בארה"ב תעודות-סל העוקבות אחרי מדד מניות הודי כלשהו, עקב הגבלות על משקיעים זרים בהודו.עם זאת, בקרוב יונפקו תעודות-סל כאלו. ישנן אמנם 2 קרנות מסוג closed-end שמאפשרות השקעה בהודו, אך אין ETFs על יתרונותיהן השונים. בגלל המבנה של תעודת-הסל הישראלית, אשר מחייב מעקב אחרי המדד אך לא מחייב החזקה בפועל בנכסי הבסיס, בישראל דווקא כן הונפקה תעודת-סל בשם קסם הודו. התעודה עוקבת אחרי מדד S&P CNX NIFTY הכולל 50 חברות הנסחרות בבורסת הודו, ומייצג כ – 50% מסך ההון בבורסת הודו. המדינה נהנית בשנים האחרונות מכסף זר רב המושקע בתשתיות המופרטות שלה (טלקום, כבישים, נמלי תעופה ועוד) ובחברות ציבוריות שלה. כפי שיעידו תיירים בהודו, מצב התשתיות בהודו גרוע במיוחד, וכל שיפור ברמת התשתיות תורם מאוד לתוצר הלאומי. הצמיחה השנתית בתל"ג היא 7%. בניגוד לסין, שוק ההון סובל מהרבה פחות רגולציות. חברות כמו סיסקו בחרו להשקיע בהודו, מכיוון שמצאו שוק לקוחות המקביל מבחינת הפוטנציאל לשוק הסיני, אך חסר מתחרים. בניגוד לסין ודרום-קוריאה, אשר מבוססות על תעשיות יצרניות, בהודו מתפתחים בעיקר תעשיות השירותים, ותעשיית ההייטק היא דוגמה טובה לכך. חברות גדולות בעולם המערבי מצאו כי ניתן להשתמש בכ"א הודי זול דובר אנגלית לטובת מרכזי שירות ותמיכה לארצות המקור, תוך שימוש בטכנולוגיות טלפוניה מתקדמות. הכלכלן סטפן רואץ' ממורגן סטנלי מעיד שהתרשם מעל לכל מרמת הצריכה ההודית הגבוהה מהתל"ג המקומי. מדד CNX NIFTY אחריו עוקבת קסם הודו השיג בשנת 2005 תשואה של כמעט 50% ובשנת 2006 השיג עד כה 20%. כמו בכל שוק מתעורר, מדובר בהשקעה ברמת סיכון גבוהה מאוד : השוק ההודי רגיש לשינויים פוליטיים ואסונות טבע והמשך צמיחתו תלויה בהמשך הזרמת הון מערבי ויפני למדינה.

תגובות

תגובה אחת על הכתבה הודו – צמיחה ופוטנציאל צרכני
  1. רז

    נשמע מעניין
    אלא שלאחרונה התעודה הזו די מדשדשת בחדשיים האחרונים
    אולי מישהו יוכל לומר מתי צפויה שוב פריצה כלפי מעלה ? רז

שלח תגובה